פרטי ההליך
בית המשפט העליון
רע"פ
4739/97 - 1
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקש:
פלוני
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע
גזר דינו של בית המשפט
המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 2.7.97, בע"פ
387/97,
שניתן על ידי כבוד השופטים:
א.
אבן-ארי, ד. בר-אופיר, ה. אחיטוב
בשם
המבקש: עו"ד דניאל מרוז
החלטה
בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר שהוטל על המבקש. זאת במסגרת בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על חומרת העונש שגזר עליו בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטים א' אבן-ארי, ד' בר-אופיר וה' אחיטוב). לטענת המבקש, החמיר בית המשפט יתר על המידה בעונשו ולפיכך ראוי, כי בית משפט זה יקבל את בקשת רשות הערעור ויפחית בעונשו. עוד טוען המבקש, כי נוכח תקופת המאסר הקצרה שנגזרה עליו (15 חודשי מאסר בפועל) עלול ערעורו להישמע (אם תתקבל בקשת רשות הערעור) לאחר שירצה את עונשו.
לאחר שעיינתי במסמכים שבפני נחה דעתי, שדין הבקשה להידחות. על-פני הדברים, סיכוייו של המבקש להצליח בבקשת רשות הערעור אינם מרובים. ההלכה המקובלת בבית משפט זה היא, כי רשות ערעור שני בבית משפט זה תינתן כאשר בקשת רשות הערעור מעוררת שאלה בעלת השלכות חוקתיות, ציבוריות או משפטיות החורגות מתחומה של הבקשה הספציפית (וראה: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ
נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123). באשר לבקשות ערעור שני שכל עניינן הוא בחומרת העונש שנגזר על המבקש, נקבע לא פעם, כי רשות ערעור תינתן בבקשות מסוג זה רק בנסיבות חריגות (וראה: רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי
נ' מדינת ישראל , טרם פורסם). בנסיבות אלה לא מצאתי מקום להיענות לבקשה לעיכוב הליכים. אם תתקבל בקשת רשות הערעור (ולעניין זה איני נדרש בהחלטה זו) ייקבע מועד הדיון בערעור בהתחשב בתקופת המאסר אותה מרצה המבקש.
הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר נדחית.
ניתנה היום, א' באב התשנ"ז (4.8.97).
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97047390.
A02
/דז/