פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
4745/06
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
משה פרגון
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דין של
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"פ 71682/05 מיום 28.5.2006, שניתן על-ידי
כבוד השופטת נ' אהד
בשם המבקש : עו"ד דוד
גולן
בשם המשיבה : עו"ד אוהד
גורדון
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית-משפט השלום לתעבורה בתל-אביב-יפו (ת.פ. 1018/05) בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה); עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה, עבירה של שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970 ועבירה של מסירת פרטים כוזבים, לפי סעיף 62(4) לפקודת התעבורה.
לפי הנטען בכתב האישום, נהג המבקש, ביום 16.6.2005, ברכבו בעודו פסול מלהחזיק רישיון נהיגה ובלא שהיו בידו רישיון נהיגה וביטוח בני תוקף. משנעצר על-ידי שוטרים, הזדהה בפניהם בפרטים כוזבים, באמצעות רישיון נהיגה על שמו של אדם אחר.
ביום 5.7.2005 הרשיע בית-משפט השלום לתעבורה בתל-אביב-יפו (השופט י' ויטלסון) את המבקש על-פי הודאתו ובתאריך 7.8.2005 גזר עליו עונש של שלושה חודשי מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, קנס של 1,500 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו ופסילה מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שנתיים. כן הורה בית-המשפט להפעיל כנגד המבקש עונש של שבעה חודשי מאסר, אשר תלוי היה ועומד כנגדו, במצטבר לעונש שהוטל עליו.
על פסק-דינו של בית-משפט השלום לתעבורה ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בטענה, כי שגה בית-משפט השלום משהחמיר יתר על המידה בעונשו.
בית-המשפט המחוזי (השופטת נ' אהד) קיבל את הערעור בחלקו, בהסכמת המשיבה בקובעו, כי עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש ירוצה בחופף למאסר על תנאי שהופעל כנגדו, כך שסך הכל ירצה המבקש שבעה חודשי מאסר.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, אשר במסגרתה טוען המבקש, כי שגה בית-המשפט המחוזי משלא הוסיף והקל בעונשו, לאור נסיבותיו האישיות.
מנגד, טוענת המשיבה, כי הבקשה אינה חורגת מדלת אמותיו של מקרהו של המבקש. עוד טוענת המשיבה, כי נסיבות העבירה אותה ביצע המבקש מצדיקות את העונש שהוטל עליו.
דין בקשת רשות הערעור להידחות.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. בענייננו, המבקש אף לא העלה בגדרי בקשת רשות הערעור כל שאלה משפטית עקרונית שכזו, או כל עילה אחרת אשר תצדיק דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123.
יתרה מכך, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית-משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 7201/97 דב בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)).
דין הבקשה להידחות גם לעצם העניין. העונש שהוטל על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה המקובל בעבירות מהסוג שביצע ונסיבות המקרה אינן מצדיקות התערבות בית-משפט זה. בהתעלמו מעונש הפסילה שהושת עליו, כמו גם מעונש המאסר על תנאי שתלוי היה ועומד כנגדו, הראה המבקש, כי אין כל מקום להמשיך ולתת בו אמון או להקל בעונשו. לכל אלו יש להוסיף את העובדה שלמבקש 38 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה, בהן עבירות של מהירות מופרזת, אי ציות לתמרור, נהיגה באור אדום ונהיגה בשכרות. מכל הטעמים האמורים, אין כל מקום ליתן רשות ערעור.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, י"ח בסיוון תשס"ו
(14.6.2006).
ש ו פ ט