פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 4782/06 רון רגואן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תעבורה · ערעור שני על פסק דין בעבירות תעבורהבקשת רשות לערער בשנית על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על הרשעה בעבירות תעבורה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש הורשע בעבירות תעבורה וערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה. הוא ביקש רשות לערער שנית, בטענה שהכרעת הדין ייחסה לו עדות שמסר נהג אחר. המשיבה הודתה בטעות, ובית המשפט העליון קיבל את הבקשה והחזיר את התיק לבית המשפט לתעבורה לבחינת השלכות הטעות.

העובדות

המבקש הורשע בעבירות של אי ציות לתמרור ונהיגה בקלות ראש, והוטלו עליו קנס, פסילה מהחזקת רישיון נהיגה והתחייבות כספית. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה. לאחר מכן הגיש בקשה לערעור שני, בטענה ששגגה בהכרעת הדיןייחסה לו עדות שמסר אדם אחר, והמשיבה הודתה בטעות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להרשות ערעור שני על פסק הדין שדחה את ערעור המבקש על הרשעתו בעבירות תעבורה, כאשר נפלה שגגה בהכרעת הדין לגבי מקור העדות?
  2. 2.האם יש להחזיר את התיק לבית המשפט לתעבורה לבחינת השלכות הטעות על פסק הדין?

הלכות

  1. 1

    כאשר הצדדים מכירים בטעות עובדתית בהכרעת הדין, שנפלה בשגגה במקור עדות מרכזית, יש מקום להחזיר את התיק לערכאה הדיונית לבחינת השפעתה על התוצאה

    ״נוכח עמדה זו, אנו מחליטים לקבל את הבקשה, לדון בה כבערעור ולקבלו, במובן זה שהתיק יוחזר אל הערכאה הדיונית״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • נהיגה בקלות ראש
  • אי ציות לתמרור
  • שגגה
  • הכרעת הדין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

4782/06

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקש:

רון רג'ואן

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בע"פ 71770/05, מיום 7.5.06, שניתן על-ידי

כב' השופטת נגה אהד

בשם המבקש:

עו"ד יהושע לוי

בשם המשיבה:

עו"ד עמית אופק

פסק-דין

1.המבקש הורשע בבית-המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו (כבוד השופט י' גרטי) באי ציות לתמרור ובנהיגה בקלות ראש, עבירות לפי תקנה 64(ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 ולפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה. בעקבות הרשעתו הוטל עליו קנס בסך 1,000 ש"ח, הוא נפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 70 ימים ולתקופה נוספת על-תנאי. כמו-כן, חויב המבקש לחתום על התחייבות כספית שלא ישוב ויבצע עבירה לפי תקנה 64(ד) לתקנות התעבורה במשך 3 שנים.

ערעור, שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי, נדחה, לאחר שלא נמצא מקום להתערב בקביעותיה של הערכאה הדיונית.

2.או-אז הגיש המבקש את הבקשה שבפנינו, להרשות לו לערער בשנית על פסק-הדין בענינו. טעמו לכך נמצא בשגגה שיצאה, כנטען, מתחת ידיו של בית-המשפט לתעבורה, ולפיה העדות עליה נשען הממצא בדבר המקום בו עצר המבקש את רכבו [סעיף 4(ה) להכרעת הדין] נשמעה כביכול מפיו, שעה שאדם אחר (הנהג המעורב) הוא שמסרה.

3.בתשובתה לבקשה הכירה המשיבה בטעות זו, והסכימה להחזרתו של התיק לבית-המשפט לתעבורה למען ידון בטעותו ובהשלכותיה. נוכח עמדה זו, אנו מחליטים לקבל את הבקשה, לדון בה כבערעור ולקבלו, במובן זה שהתיק יוחזר אל הערכאה הדיונית כדי שזו תחליט אם יש באותה טעות כדי לשנות מפסק דינה.

ניתן היום, ט"ו באב התשס"ו

(9.8.2006).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 71770/05

הלכות

  1. 1כאשר הצדדים מכירים בטעות עובדתית בהכרעת הדין, שנפלה בשגגה במקור עדות מרכזית, יש מקום להחזיר את התיק לערכאה הדיונית לבחינת השפעתה על התוצאה