רע"פ 4832/18 חסן אלדגאמין נ. מדינת ישראל

ביום 12.7.2018 דחה חברי השופט א' שהם את בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש. באותו מעמד הורה בית המשפט על התייצבות המבקש לריצוי עונשו (20 חודשים) ביום 5.8.2018.

בהמשך הגיש המבקש בקשה מוסכמת לדחייה נוספת של התייצבותו לריצוי העונש בה ניתנה החלטה ביום 31.7.2018 על פיה עוכבה התייצבותו של המבקש לריצוי עונש המאסר עד ליום 2.9.2018.

היום, 31.8.2018 יום שישי הגיעה באמצעות הפקס למזכירות בית המשפט "בקשה דחופה לעיכוב ביצוע המאסר" בנימוק שלמבקש נקבעה בדיקה בפני וועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי ביום 2.9.2018 וכי המבקש ירצה ללוות את ילדיו בתחילת שנת הלימודים. משכך התבקשה דחיה נוספת להתייצבות המבקש לעונש המאסר.

"אין מקום להגשת בקשות בדקה ה90 מתוך תקווה כי קוצר הזמן די יהיה בו כדי להביא לעיכוב ביצוע העונש" (ראה רע"פ 2588/12 עבאסי נ' מדינת ישראל (29.3.2012)). גם לגופה של הבקשה, לא מצאתי מקום להיענות לה משגם הנימוקים המפורטים בה אין בהם כדי להצדיק עיכוב ביצוע נוסף להתייצבות המבקש לריצוי עונשו.