פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
2588/12 - א'
לפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקש:
מוחמד עבאסי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-עפ"ג
4886-01-12 וב-עפ"ג 34598-01-12 מיום 7.3.2012, שניתן על ידי כב' סגן
הנשיאה י' צבן, וכב' השופטים מ' מזרחי ו-ר' כרמל, ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש:
עו"ד מוחמד מחמוד
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיאה י' צבן , והשופטים מ' מזרחי ו- ר' כרמל ) ב-עפ"ג 4886-01-12 וב-עפ"ג 34598-01-12 מיום 7.3.2012, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על חומרת העונש שנגזר עליו בבית משפט השלום, ונתקבל ערעורה של המשיבה על קולת העונש. לצד בקשת רשות הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שנגזר על המבקש.
המבקש הורשע בבית משפט השלום
בירושלים (הנשיאה ש' דותן ) על פי הודאתו בשורה של עבירות מס, בהן ניהול פנקסי חשבונות כוזבים, מרמה ותחבולה, ודיווחים כוזבים לרשויות המס. מפסק הדין עולה כי תחת ידיו של המבקש עברו 147 חשבוניות פיקטיביות, והעלמות המס שביצע מסתכמות בלמעלה מ-10 מיליון ש"ח. על כן גזר עליו בית משפט השלום 20 חודשי מאסר בפועל, ו-7 חודשי מאסר על תנאי.
הן המבקש והן המשיבה ערערו על גזר הדין לבית המשפט המחוזי. ביום 7.3.2012 דחה, כאמור, בית המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש על חומרת העונש, וקיבל את ערעורה של המשיבה. בית המשפט העמיד את עונשו של המבקש על 30 חודשי מאסר בפועל, 100,000 ש"ח קנס ו-7 חודשי מאסר על תנאי.
2.
בקשת רשות הערעור של המבקש מופנית כנגד חומרת העונש. לטענתו, העונש שנגזר עליו חורג מהמקובל בעבירות מסוג זה, ונסיבותיו האישיות מצדיקות להקל בעונשו. המבקש עתיד להתייצב לריצוי עונשו ביום 1.4.2012 בשעה 9:00, ועל כן מבקש הוא כי יעוכב ביצוע העונש עד להכרעה בבקשה זו.
3.
דין הבקשה להידחות. כלל הוא בבית משפט זה כי אין נותנים רשות ערעור על חומרת העונש, למעט במקרים חריגים ביותר. זאת, אף אם קיים פער בענישה בין הערכאה הדיונית לערכאת הערעור (רע"פ 5060/04 הגואל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.2.2005); רע"פ 5469/08 נחמני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.6.2008)). אף לגופו של עניין, העונש שנגזר על המבקש איננו נראה מופרז בשים לב להיקף העבירות וחומרתן.
לא מן המותר להעיר: הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר הוגשה היום, יום ה' ה-29.3.2012, כאשר המבקש אמור להתייצב לריצוי עונשו ביום א' ה-1.4.2012, בשעה 9:00. זאת, אף שדינו של המבקש נגזר לפני למעלה משלושה שבועות, ביום 7.3.2012. עמדתי על כך בעבר, כי אין מקום להגשת בקשות "בדקה התשעים", מתוך תקווה כי קוצר הזמן די יהיה בו כדי להביא לעיכוב ביצוע העונש. בהקשר זה ציינתי בעבר כי " אפילו סברתי – ואין זו דעתי – כי בקשת רשות הערעור מצריכה תגובה של המדינה, לא הייתי רואה מקום לעכב את ביצוע עונש המאסר בלא קבלת תגובת המדינה לבקשה זו. הבקשה הוגשה ברגע האחרון, ומבלי שצורפה לה תגובת המדינה. אשר על כן, לא היה מקום לעכב את הביצוע על יסוד הבקשה כפי שהוגשה " (רע"פ 4073/05 אסרף נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.4.2005); ראו גם: רע"פ 2669/04 לוי נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 4.7.2005)). כדאי שפרקליטיהם של מי שצפויים למאסר יזכרו כלל זה.
הבקשה נדחית. ממילא אין כל מקום לעיכוב ביצוע עונש המאסר.
ניתנה היום, ו' ניסן התשע"ב (29.3.2012).
ש ו פ ט ת