פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
4836/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשים:
1. איתי בלילי
2. יצחק אושר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי מרכז ב-עפ"ג 5930-11-07 מיום 24.3.08 שניתן על ידי כבוד השופטים:
א' טל, מ' פינקלשטיין, א' סטולר
בשם המבקשים:
עו"ד אור תמיר
החלטה
לאחר שמיעתן של ראיות, הרשיע בית-משפט השלום בנתניה את המבקשים ונאשם נוסף, ששימשו בתפקיד סוהרים בבית-מעצר, בתקיפה הגורמת חבלה ממש של עציר. בעקבות כך נדונו לשלושה חודשי מאסר בהם ישאו בדרך של עבודות שירות, ושמונה חודשים מאסר על-תנאי. ערעור שהגישו המבקשים לבית-המשפט המחוזי מרכז על חומרת העונש, נדחה.
עתה עותרים המבקשים לקבל רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ובפיהם הטענה כי בעונש שהושת עליהם לא ניתן משקל הולם לזמן הממושך שחלף מאז ביצוע העבירה, החרטה שהביעו, היות המעשה בגדר מעידה חד-פעמית, ופיטוריהם מן השירות.
לא מצאתי בכל אלה עילה לקיומו של ערעור שני. הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית שעשויה להיות לה השלכה כללית, וכל שמבקשת היא
– להעמיד את שאלת העונש הראוי לבחינה מחודשת. והרי הלכה היא כי למעט מקרים חריגים חומרת העונש כשלעצמה אינה מקימה עילה למתן רשות לערער ( רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח (1) 646 (2003)) . אכן, להלכה זו נקבעו חריגים, אולם לא מצאתי כי עניינם של המבקשים נמנה עמם.
לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ב' בסיוון התשס"ח (5.6.08).
ש ו פ ט