רע"פ 4850/01 אברהם בראל, עו"ד נ. מדינת ישראל

1.לפני בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיא, השופט ג. גלעדי), אשר דחה את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע (השופטת ר. גליקליס), לפיו הורשע המבקש בעבירה על תקנה 48 לתקנות התעבורה, התשכ"א1961- (להלן - התקנות). הבקשה מתייחסת להכרעת הדין בלבד. תשובת המשיבה נתבקשה אך לעניין טענתו המשפטית של המבקש, לפיה על פי הפרשנות הנכונה לתקנה 48 לא היוותה התנהגותו עבירה על תקנה זו.

2.תקנה 48 קובעת, בפסקה (א), כי "נוהג רכב שנעקף, יסיט את רכבו עד כמה שאפשר לשפת הכביש כדי לאפשר לרכב העוקף, לעקוף בבטחה ולא יגדיל את מהירות נסיעתו עד לאחר שהרכב העוקף עבר על פניו". לטענת המבקש, תקנה זו אינה חלה בכביש שבו יש למעלה מנתיב אחד לאותו כיוון נסיעה. לפיכך טוען המבקש, שרכב הנוסע בנתיב הימני ומגביר את מהירותו כאשר הוא חולף על פני רכב אחר הנוסע בנתיב שמשמאלו, כפי שנקבע לגבי המבקש, אינו מבצע עבירה.

3.לאחר שעיינתי שטענות בעלי הדין נחה דעתי שהבקשה אינה מעוררת כל שאלה הראויה להתברר בגלגול שלישי. תקנה 35 לתקנות קובעת כי "נוהג רכב ישתמש ככל האפשר בצדו הימני הקיצוני של הכביש, אף בכביש חד-סטרי, או בצדו הימני הקיצוני של הנתיב המיועד לאותו סוג רכב, הכל בכפוף להוראות חלק זה". תקנה 47(ג) לתקנות קובעת כי "בלי לפגוע בהוראות תקנת משנה (א) [הקובעת איסור עקיפה מימין - ש.ל.] ותקנה 35, בכביש חד-סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה, אשר מחמת צפיפות התנועה נעים בו כלי רכב בטורים בכל נתיב, לא יראו כעקיפה את תנועתם של כלי רכב הנעים בנתיב אחד והנוסעים במהירות העולה על המהירות שבה נוסעים כלי הרכב שבנתיב האחר, ובלבד שהדבר לא יגרום הפרעה או סיכון לתנועה". הפרשנות המוצעת על ידי בא כח המבקש לתקנה 48(א) אינה עולה בקנה אחד עם האמור בתקנות שצוטטו, שהרי למעט במצב החריג המתואר בתקנה 47(ג) - שלא התקיים בעניינו של המבקש - על כל המכוניות לנסוע בצד ימין של הכביש. לפיכך, גם רכב עוקף חייב לחזור לנתיב הימני בתום העקיפה. מכאן, שתכליתה של תקנה 48(א) מחייבת את החלתה גם במצב בו ישנו יותר מנתיב אחד באותו כיוון נסיעה.

הבקשה נדחית.