פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ 488/06
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
צח פתוללאהי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דין של
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"פ 70498/05 מיום 8.12.2005, שניתן על-ידי
כבוד השופטת נ' אהד
בשם המבקש : עו"ד דוד
גולן
בשם המשיבה: עו"ד אליעד
וינשל
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית-משפט השלום לתעבורה בתל-אביב-יפו (ת"ד 11169/04) בגין עבירה של אי ציות לחץ המסומן על פני הכביש, לפי תקנה 36(ד) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה) בנסיבות של סעיף 38(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה); עבירה של נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה בנסיבות סעיף 38(3) לפקודת התעבורה ועבירה של אי מסירת פרטים ואי הגשת עזרה לנפגע, לפי תקנות 144(א)(2) –(3) לתקנות התעבורה, בנסיבות סעיף 38(1) לפקודת התעבורה.
לפי הנטען בכתב האישום, המבקש גרם לתאונה בכך שנסע ישר בנתיב שמיועד לפניה שמאלה בלבד. בתאונה נפגעו נוסעי טרקטורון אשר התנגש ברכבו של המבקש, כאשר אחת מנוסעות הטרקטורון, קטינה בת 15, נחבלה חבלה של ממש בבטנה ונזקקה לניתוח ולאשפוז. לאחר התאונה, ברח המבקש מהמקום, לא מסר את פרטיו ולא סייע לנפגעי התאונה.
בית-משפט השלום לתעבורה בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ר' כצמן) הרשיע את המבקש ביום 4.11.2004, על-פי הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום וקבע, לבקשת בא-כוח המבקש, כי הטיעונים לעונש יתקיימו ביום 22.12.2004. ביום 22.12.2004, משלא התייצבו לדיון לא המבקש ולא בא-כוחו, דחה בית-המשפט את הדיון ליום 29.12.2004 והטיל על המבקש הוצאות משפט בסך 1,500 ש"ח. ביום 19.1.2005 גזר בית-משפט השלום לתעבורה על המבקש עונש של ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, קנס בסך 600 ש"ח או שישה ימי מאסר תמורתו, פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך ארבע שנים ופסילה על תנאי מלהחזיק או לקבל רישיון למשך שישה חודשים. כן דחה בית-המשפט את בקשתו של בא-כוח המבקש לביטול הוצאות המשפט שהוטלו על המבקש.
על פסק-דינו של בית-משפט השלום ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.
בית-המשפט המחוזי דחה את הערעור בקובעו, כי לא זו בלבד שהעונש שהוטל על המבקש אינו בלתי סביר, אלא שהוא אף מקל עמו.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, אשר במסגרתה טוען בא-כוח המבקש, כי שגה בית-המשפט המחוזי בכך שלא התייחס לבקשתו לביטול הוצאות המשפט שהוטלו עליו בבית-משפט השלום לתעבורה.
מנגד, טוענת המשיבה, כי הבקשה אינה מעלה כל שאלה בעלת חשיבות כללית המצדיקה דיון בפני ערכאה שלישית, לפי הלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (להלן: חניון חיפה ).
דין בקשת רשות הערעור להידחות.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. בענייננו, בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת חניון חיפה . מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
מעבר לדרוש יוער, כי דין הבקשה להידחות גם לעצם העניין. משלא התייצבו המבקש או בא-כוחו לדיון שנקבע ליום 22.12.2004, בפני בית-משפט השלום לתעבורה אשר נקבע בנוכחותם ולבקשתם, צדק בית-משפט השלום לתעבורה משהטיל על המבקש הוצאות משפט בגין הדחייה המיותרת במועד הדיון. משלא נכחו המבקש או בא-כוחו בדיון, אכן הוטלו ההוצאות מבלי שניתנה להם הזדמנות להשמיע את דברם, בניגוד לתקנה 21(ב) לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974. אלא, שפגם זה בהחלטתו של בית-משפט השלום לתעבורה נרפא עם מתן זכות הטיעון בעניין זה למבקש ולבא-כוחו, יחד עם הטיעונים לעונש.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, כ"א בתמוז תשס"ו
(17.7.2006).
ש ו פ ט