רע"פ 4901/11 אייל שרון נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' כהן) בעפ"ת 21130-04-11 מיום 14.6.11, בגדרו התקבל ערעור המשיבה על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה (השופט ד"ר טננבוים) בתת"ע 11513-12-10מיום 27.2.11.

ב.

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה מעל המהירות המירבית המותרת, עבירה לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. כתב האישום התבסס על תוצאות מד מהירות הלייזר (להלן ממל"ז ) לפיהן נהג המבקש במהירות של 143 קמ"ש באזור בו המהירות המירבית המותרת עומדת על 80 קמ"ש .

ג.

המבקש העלה טענה מקדמית, לפיה יש לבטל את כתב האישום נגדו כיון שמשטרת ישראל איננה מבצעת כיול למדי המהירות, ומשכך אמינות תוצאותיהם מוטלת בספק (זאת בהתבסס על פסיקה קודמת של בתי המשפט לתעבורה), ואכן בית המשפט לתעבורה הורה על ביטול כתב האישום. השופט טננבוים התייחס לפסיקת בית המשפט המחוזי, מפי השופט הבכיר כהן, בעפ"ת 46836-01-11 לב נ' מדינת ישראל (לא פורסם), לפיה נוכח הפסיקות הסותרות בסוגיה " ... עד למתן פסק דינו של בית משפט העליון, מוטב שלא יינתנו פסיקות בעניין זה על ידי בתי המשפט לתעבורה...", אך קבע כי "אין כל טעם בכך שתיקים יתעכבו עד להכרעת בית המשפט העליון". נאמר, כי בכך נפגע עקרון הצדק, שכן מוגשים כתבי אישום בהסתמך על כך שהנאשמים אינם יכולים להתגונן.

ד.

ערעור שהגישה המשיבה התקבל ביום 14.6.11. בית המשפט ציין, כי איננו סבור שהמתנה להכרעת בית משפט זה בסוגיה תגרום לעיוות דין. עוד צוין, כי החלטה זו אינה מכבידה על יומנו של בית המשפט לתעבורה, שכן כל שנדרש הוא לקבוע את הדיונים בתיקים אלה למועדים מאוחרים. לבסוף, הורה בית המשפט כי דיונים בתיקים דומים ייקבעו רק לאחר הכרעת בית משפט זה בסוגיית הכיול.

הכרעה

ה.

לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשה. סוגית כיול מכשירי הממל"ז נדונה כעת בבית משפט זה במסגרת רע"פ 7093/10 מדינת ישראל נ' דריזין , ויש להניח כי הכרעתו לא תרחק. סבורני, כי במצב דברים זה ראוי להמשיך במתוה שהציג בית המשפט המחוזי, לפיו כתב האישום נגד המבקש לא יבוטל, אך עניינו יידון לאחר שיינתן פסק דינו של בית משפט זה בסוגיה.