רע"פ 4928/09 זאב חדד נ. מדינת ישראל

1.

המבקש הורשע בבית-משפט השלום בצפת, בעבירה של כניסה לבית מגורים במטרה לבצע גניבה. בעקבות כך הוא נדון ל-12 חודשי מאסר, שתי תקופות של מאסר על תנאי, וכן הופעלו שני מאסרים על תנאי שעמדו נגדו, בני 12 חודשים כל אחד, בחופף ביניהם ובמצטבר למאסר שנגזר בתיק הנוכחי. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי, נדחה. מאידך, התקבל ערעור המדינה כנגד העונש, והוחלט להפעיל את המאסרים על תנאי במצטבר, כך שתקופת המאסר הכוללת עומדת על 36 חודשים.

2.

המבקש עותר ליתן לו רשות ערעור. לטענתו, הסנגור שייצג אותו התרשל בתפקידו; הוא מעולם לא הודה באשמה; העונש שנגזר לו חמור יתר על המידה; ושני ילדיו הקטנים זקוקים לו. עוד הוא מבטיח כי לא ישוב לעסוק בפלילים.

3.

אין בידי להיעתר לבקשה. דיון בפני ערכאת ערעור שנייה נועד ללבן סוגיות כלליות

ובעלות השלכה רחבה על ציבור גדול של מתדיינים ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)), ועל אף שלכלל זה נקבעו חריגים, לא מצאתי כי עניינו של המבקש – המעלה טענות פרטניות בלבד – נמנה עימם. הוא הדין באשר לטענותיו של המבקש כנגד חומרת העונש, הואיל וההלכה הנוהגת היא כי חומרה זו, כשלעצמה, אינה מקימה עילה לקיומו של ערעור שני (רע"פ 7340/07 נסטרוב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 6.9.07)).

אשר על כן, הבקשה נדחית.