פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
4970/06 - א'
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
איגור פרידמן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 18.5.06,
בתיק ע"פ 452/05, שניתן על ידי כבוד השופטים: מ' נאמן, ר' שפירא, מ'
פינקלשטיין
ובקשה לעיכוב ביצוע העונש
בשם המבקש: עו"ד יוסי
חכם
החלטה
1.המבקש הורשע בבית-משפט השלום קריות בהחזקת סם מסוג קנבוס שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)(ג) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973. נוכח הרשעתו, הוטלו על המבקש 3 חודשי מאסר על-תנאי, והוא חויב לשלם קנס בסך 2,500 ש"ח. בנוסף, נפסל המבקש מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך שנתיים.
2.המבקש הביא את השגותיו כנגד גזר-הדין – ובעיקר כנגד רכיב פסילת הרישיון – בפני בית-המשפט המחוזי בחיפה. ערעורו התקבל באופן חלקי, ותקופת הפסילה הועמדה על 11 חודשים בלבד.
3.עתה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער, בנימוק שפסילתו מלהחזיק רישיון נהיגה תפגע בפרנסתו. כן נטען, כי בגזירת העונש לא אוזנו כראוי כל השיקולים הצריכים לעניין, לרבות היותו נטול עבר פלילי. לבסוף טוען המבקש, כי מאז ניתן גזר-הדין הוא
נגמל משימוש בסמים, ואף מפנה לתסקירים החיוביים של שירות המבחן שהוגשו בעניינו.
4.אין בידי להיעתר לבקשה. השגותיו של המבקש מכוונות כולן כנגד חומרת העונש שנגזר לו, וכידוע, הלכה היא כי השגות מעין אלו אינן מקימות עילה לערעור שני (השוו רע"פ 149/88 טוביה נ' היועץ המשפטי לממשלה , לא פורסם; רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל , לא פורסם; רע"פ 4938/98 אח'ליל נ' מדינת ישראל , לא פורסם; רע"פ 9655/02 פלוני נ' מדינת ישראל , לא פורסם). אכן, להלכה זו נקבעו חריגים, ברם, עניינו של המבקש אינו נמנה עליהם.
הבקשה נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.
ניתנה היום, כ"ב בסיוון תשס"ו
(18.6.2006).
ש
ו פ ט