רע"פ 4975/15 אבראהים אבו דיאב נ. יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט הבכיר צ' סגל ), בע"פ 17903-06-15, מיום 6.7.2015, בגדרה נדחה ערעורו של המבקש על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופט פ' שטרק ), בב"ש 8102/14, מיום 27.4.2015.

רקע והליכים קודמים

2.

נגד מבנה בבעלותו של המבקש (להלן: המבנה ) הוצא, ביום 5.10.2014, צו הריסה מינהלי על-ידי הועדה המקומית לתכנון ובנייה במרחב ירושלים (להלן: הצו ), על רקע עבירה של בניה ללא היתר שבוצעה במבנה, וזאת לפי סעיף 145(א)(2) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. ביום 23.10.2014, הגיש המבקש לבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים בקשה לביטול הצו, ובתאריכים 25.12.2014 ו-5.1.2015 התקיימו דיוני הוכחות.

3.

לאחר שהאזין לעדויות ובחן את הראיות שלפניו, החליט בית המשפט לעניינים מקומיים, ביום 27.4.2015, לדחות את בקשתו של המבקש לביטול הצו. נקבע, כי המבנה נושא הצו הוקם ללא היתר בניה, וניכר על המבקש כי הוא אינו " עושה כל שביכולתו " להשגת היתר מעין זה. עוד קבע בית המשפט לעניינים מקומיים, כי הוכח שהמבנה מהווה " שלד ", קרי שהוא מצוי בראשית בנייתו, ומכך יש להסיק כי המבנה איננו מאוכלס. לבסוף, דחה בית המשפט לעניינים מקומיים את טענת המבקש לפיה ההחלטה בדבר צו ההריסה נגד המבנה, הינה תולדה של אפליה פסולה שננקטה נגדו על-ידי הרשות המקומית. נקבע, בהקשר זה, כי המבקש " העלה את הטענה בעלמא, ללא כל ראיות ואסמכתאות ".

4.

המבקש לא השלים עם תוצאה זו וערער עליה לבית המשפט המחוזי בירושלים. הדיון בערעורו של המבקש נקבע, תחילה, ליום 24.6.2015. בבוקרו של יום הדיון שנקבע כאמור, הגיש המבקש בקשה לדחיית מועד הדיון, מאחר שהוא עבר תאונת דרכים " לפני חצי שעה ". בית המשפט המחוזי נעתר לבקשתו זו של המבקש, ודחה את הדיון בערעור ליום 6.7.2015 (להלן: הדיון הנדחה ) . בפתח הדיון הנדחה, ביום 6.7.2015, הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה לדחיית מועד הדיון, עקב קיומו של דיון מקביל אשר מתקיים בבית משפט השלום בעכו, בו אמור להופיע בא-כוחו של המבקש, עו"ד ויסאם גנאים. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לדחיית מועד הדיון, בקובעו כי:

"הבקשה נדחית ולו מן הטעם שהיא הוגשה בשעה 09:15, שעה שהדיון בערעור היה אמור להישמע בשעה 09:00 (!).

לא זו אף זו, לא נמצא טעם מדוע לא הוגשה בקשה זהה מבעוד מועד לבית משפט השלום, ולו מן הטעם של כיבוד ערכאות, שכן בא-כוח [המבקש] ידע על הצורך בשינוי המועד עוד ביום 28.6.2015".

יצויין, כי המשיבה הסכימה לבקשה לדחיית מועד הדיון, לאחר שנמסר לה על-ידי עו"ד גנאים כי קיימות נסיבות אישיות המצדיקות זאת. בית המשפט המחוזי הדגיש, בהקשר זה, כי " אין כל נסיבה אישית המצויינת על גבי הבקשה המצדיקה את הגשתה באיחור, אם בכלל ".

לאחר הדברים האלו, החליט בית המשפט המחוזי למחוק את ערעורו של המבקש, ולהותיר על כנה את החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים.

5.

ביום 7.7.2015, הגיש עו"ד גנאים בקשה לביטול ההחלטה בדבר מחיקת ערעורו של המבקש. בבקשה זו טען עו"ד גנאים, כי הוא התכוון לשלוח לבית המשפט המחוזי את הבקשה לדחיית מועד הדיון בעיתוי מוקדם יותר, מאשר המועד בו הוא שלח את הבקשה בפועל, אך עקב מצבו הבריאותי של בנו, אשר אושפז בבית החולים, " נשכח עניינה של הבקשה לדחיית הדיון ". בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בקובעו כי:

"בסופו של יום, הסיבה בגינה לא התייצב בא-כוח [המבקש] לדיון שהתקיים בפניי אתמול (6.7.2015), הינה התייצבותו לדיון מקביל בבית משפט השלום בעכו, ולא נסיבותיו האישיות, שכן בנו שוחרר מבית החולים ביום 3.7.2015.

אף אם נימוקי בא-כוח [המבקש] להגשת בקשת דחיית מועד הדיון באיחור ניכר (וליתר דיוק כרבע שעה לאחר המועד בו אמור היה להתחיל הדיון) היו מוגשים לבית המשפט מבעוד מועד, כפי שראוי היה להגישם, אין וודאות שבקשתו היתה מתקבלת, ולו מן הטעם של 'כיבוד הערכאות' [...]

מן ההכרח לשוב ולהדגיש – כי הגשת בקשת דחייה היא כשלעצמה אינה עילה להיעדר מהדיון בטרם נתקבלה החלטה המתירה זאת".

הבקשה לרשות ערעור

6.

בבקשה שלפניי טוען המבקש, כי שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו למחוק את הערעור, שעה ש" הונחה בפניו בקשה מוסכמת לדחיית מועד הדיון ". המבקש הדגיש, בהקשר זה, כי " בין הצדדים סוכם כי באת-כוח המשיב, עו"ד ראייר, תתייצב בבית המשפט ותבקש את דחיית הדיון בהתאם לבקשה. עו"ד ראייר שוחחה טלפונית עם [עו"ד גנאים] ומסרה כי בעיקר בשל כך שהבקשה אינה מפרטת את הנסיבות של האיחור לכאורה בהגשתה, הרי בית המשפט מתכוון למחוק את הערעור ". המבקש הפנה בבקשתו, לתיעוד הפעולות בתיק דנן במערכת " נט המשפט ", המלמד כי הבקשה לשינוי מועד הדיון הוגשה " הן ביום 4.7.2015, שעה 10:33, והן ביום 5.7.2015, שעה 10:11 ". על-כן, כך מסיק המבקש, תקלה במזכירות היא שגרמה לכך שהבקשה לא הונחה בפני בית המשפט המחוזי, מבעוד מועד. עוד טוען המבקש, כי קיימות בפיו טענות רבות בנוגע לטעויות אשר נפלו בהחלטתו של בית המשפט לעניינים ממקומיים, אשר " די בכל אחת מהן כדי להצדיק את קבלת הערעור ".

דיון והכרעה

7.

מוכרת ההלכה, לפיה בקשת רשות ערעור ב" גלגול שלישי " תתקבל במשורה, ובמקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית כבדת משקל או רחבת היקף, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה, או כאשר מתעורר חשש מפני עיוות דין או אי-צדק מהותי שנגרם למבקש (רע"פ 4755/15 שינברג נ' משטרת ישראל (16.5.2015); רע"פ 4695/15 אבו סלאח נ' מדינת ישראל (16.5.2015); רע"פ 4844/15 גלבוע נ' מדינת ישראל (16.5.2015)). הבקשה שלפניי אינה עונה על אמות המידה שנקבעו למתן רשות ערעור, ומטעם זה דינה להידחות.

8.

אציין, כי לא מצאתי ממש בטענותיו של המבקש גם לגופו של עניין. ראשית, ראוי להדגיש כי טענתו של בא-כוחו של המבקש, עו"ד גנאים, לפיה " מיד עם חזרתו לעבודה ביום שבת 4.7.2015 , שיגר דרך נט המשפט את הבקשה לדחיית דיון " (ההדגשה שלי – א.ש.), אינה מתיישבת עם הנתונים שהוא מסר בבקשתו לביטול ההחלטה, כמו גם עם דבריה של באת-כוחו של המשיב, עו"ד ראייר, בדיון שהתקיים ביום 6.7.2015. עיון בחומרים אלו מלמד, כי עו"ד גנאים שלח, לראשונה, את הבקשה לדחיית מועד הדיון, ביום ראשון 5.7.2015 , ולא ביום שבת כטענתו. כך ציין עו"ד גנאים, בפתח הבקשה לביטול ההחלטה:

"הח"מ יביע את התנצלותו הכנה בפני בית המשפט הנכבד כאשר נסיבות מצערות ודחופות מנעו את הגשת הבקשה המוסכמת לדחיית הדיון מבעוד מועד, לפני יום ראשון בבוקר , כפי שיובהר להלן " (ההדגשה שלי – א.ש.).

וכך גם ציינה עו"ד ראייר, בבוקר הדיון ביום שני 6.7.2015:

"נאמר לי על-ידי בא-כוח [המבקש] שיש לו תיק אחר ואת הבקשה לדחיית הדיון שלח רק אתמול בגלל הנסיבות האישיות" (ההדגשה שלי – א.ש.) (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי).

9.

מעבר לזאת, אין צריך לומר, כי הגשת בקשה לדחיית מועד דיון אינה מצדיקה, כשלעצמה, היעדרות מן הדיון, גם אם ניתנה הסכמה לדחייה זו על-ידי הצד שכנגד. במקרה שלפניי, לא היה רשאי המבקש (או מי מטעמו) להיעדר מן הדיון, ביום 6.7.2015, על דעת עצמו, ומבלי שהתקבלה החלטה על-ידי בית המשפט המחוזי בבקשת הדחייה, וזאת, גם אם המשיב נתן את הסכמתו, מבעוד מועד, לדחיית מועד הדיון. הא ראייה, כי באת-כוחו של המשיב הופיעה לדיון, חרף ההסכמה כאמור.

מכל מקום, לא ניתן כל הסבר המניח את הדעת מדוע לא נשלחה הבקשה לדחיית מועד הדיון בעיתוי מוקדם יותר, ובפרט כאשר בא-כוחו של המבקש ידע על קיומו של דיון מקביל, באותו מועד, כבר ביום 28.6.2015.

10.

הבקשה לרשות ערעור נדחית, אפוא.