רע"פ 5008/21 שמעון ביטון נ. פרקליטות מדינה

1.

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט העמית י' צלקובניק ) ב-עפ"ת 6902-05-21 מיום 16.6.2021, בגדרו נדחה ערעור המבקש על החלטת בית משפט לתעבורה מחוז מרכז (השופט ט' פרי ) ב-המ"ש 731-04-21 מיום 3.5.2021, שלא להיעתר לבקשתו להארכת מועד להישפט.

2.

למבקש ניתנה הודעת תשלום קנס בסך 750 ש"ח בגין נהיגה במהירות העולה על המותר לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א–1961.

3.

ביום 4.4.2021 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להישפט, במסגרתה טען כי לא קיבל לידו את הדו"ח נשוא הבקשה בשל נסיבות שאינן תלויות בו; כי הדו"ח פגום משאינו מציין את פרטי הדוור ואת מועד שליחת ההודעות למעונו; וכי מאחר שחלפה כשנה מיום ביצוע העבירה, הוא אינו יכול לדעת מי נהג ברכב במועד הרלוונטי.

4.

בית המשפט לתעבורה דחה את הבקשה תוך שקבע כי המבקש לא עמד בנטל להוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו, כנדרש בסעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 (להלן: החוק ), וכי לא עמד בנטל לסתירת חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד–1974 (להלן: התקנות ).

על כן, נקבע כי אין טעם המצדיק מתן ארכה להישפט, ולא עלה בידי המבקש להוכיח כי דחיית בקשתו תגרום לעיוות דין.

5.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקש תוך שקבע כי משהודעת תשלום הקנס נשלחה לכתובתו, במסגרתה צורף אישור מסירה הכולל תאריך וחתימה, ואף הוצג "פלט מעקב משלוחים" של רשות הדואר המעיד על סדרי העברת הדואר הרשום למבקש, על המבקש הנטל לסתור את חזקת המסירה. משלא עמד בכך, ולא טען דבר באשר לגופה של העבירה, אף לא נוצר עיוות דין בעניינו.

6.

מכאן הבקשה שלפניי, במסגרתה טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי עת הסתמך בהחלטתו על "פלט מעקב המשלוחים" שהוגש לעיונו, ללא בקשה להוספת ראיה; כי התכתבותו המצורפת עם דואר ישראל, שבה נכתב כי ההודעה הראשונה לא נמסרה לו, סותרת את חזקת המסירה; כי הדו"ח נמסר לו לאחר שחלה התיישנות בעבירה; וכי לא ניתן להרשיעו על סמך אישור המסירה משזה אינו נושא חתימת דוור.

7.

דין הבקשה להידחות.

הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במשורה, ורק במקרים אשר הדיון בהם מעורר שאלה משפטית או סוגיה עקרונית רחבת היקף החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, וכן במקרים חריגים בהם התגלה חוסר צדק או עיוות דין קיצוני (רע"פ 2918/19 רוחאנא נ' מדינת ישראל (5.5.2019)).

הבקשה שלפניי לא נמנית עם מקרים חריגים אלה, ודי בכך בכדי לדחותהּ. בית משפט זה אישר לא אחת את חוקיותה של "חזקת המסירה" הקבועה בתקנה 44א לתקנות, ועל כן הבקשה שלפניי לא מעלה כל סוגיה עקרונית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש (ראו רע"פ 6942/20 ג'ראיסי נ' מדינת ישראל (3.11.2020)).

זאת ועוד – המבקש אינו מעלה בבקשתו טענות לגופה של העבירה המיוחסת לו, ועל כן היא אינה מעוררת חשש ממשי לעיוות דין המצדיק מתן רשות ערעור (רע"פ 2670/21 כעבייה נ' מדינת ישראל (7.7.2021)).

8.

אף לא מצאתי ממש בטענת המבקש בדבר פרטים חסרים באישור המסירה, אשר נידונה ונדחתה בערכאות הקודמות. אמנם ישנה חשיבות רבה לציון פרטים מלאים באישור המסירה, אך על הטוען כי לא קיבל את ההודעה להסביר כיצד התיעוד החסר פגם ביכולתו להוכיח זאת, ולא להסתפק בטענה כללית, כנטען במקרה דנן (ראו רע"פ 5356/20 טחאן נ' מדינת ישראל (12.8.2020)).

9.

אשר להתכתבות המבקש עם דואר ישראל, טענה זו הועלתה לראשונה במסגרת הבקשה שלפניי במסגרת ניסיון פסול לערוך "מקצה שיפורים", ואין להתירה בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" (רע"פ 4234/17 מחאמיד נ' מדינת ישראל (27.3.2018)).

למעלה מן הצורך, אציין כי אף לגופו של עניין איני סבור כי יש במכתב המצורף כדי לתמוך בטיעוני המבקש. כעולה מהודעת דואר ישראל, אמנם ההודעה הראשונה לא נשלחה למבקש "עקב תקלה תפעולית", אך צוין כי ההודעה השניה בדבר הדו"ח נשלחה למעונו בתוך פרק הזמן המתאים בחוק ממועד ביצוע העבירה. על כן, לא עלה בידי המבקש להוכיח כי לא קיבל את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו, כנדרש בסעיף 44א לתקנות – ומשכך אף בטענתו זו אין כדי להצדיק מתן רשות ערעור "בגלגול שלישי".

10.

אשר על כן, הבקשה נדחית.