רע"פ 5058/00 כוכבי איתן נ. מדינת ישראל

כמוסכם על המשיבה, ניתנת רשות ערעור. כן מחליטים אנו, אף זאת בהסכמת המשיבה, לקבל את הערעור ולבטל את פסקי הדין של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, אשר ניתנו בעניינו של המבקש, על פיהם הורשע בעבירה לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה.

כך מסבירה פרקליטות המדינה את עמדתה בעניין זה:

"עיון בכתב האישום המתוקן מלמד, כי נמחקו ממנו עיקרי העובדות המתארות את אופן נהיגתו של המבקש. זהו נוסח כתב האישום לאחר שתוקן:

'נהגת ברכב הנ"ל, נהיגה בחוסר זהירות 21(ג)'.

בכתב האישום לאחר שתוקן ישנו ערוב בין תאור העובדות לבין סעיף האישום, לא ברור האם המילים 'נהיגה בחוסר זהירות' מתארת את הנסיעה או את סעיף האישום.

יתר על כן, מפרוטוקול הדיון בבית המשפט לתעבורה עולה, כי המבקש 'מודה עובדה ולא באשמה אני השתמשתי באנטנה של הפלאפון לנקות אוזניים. מודה בכ"א מתוקן', הווה אומר המערער לא הודה בנהיגה בחוסר זהירות.

טענתו של המבקש, כי סוף המשפט 'מודה בכ"א מתוקן' הוספה שלא על דעתו, לאחר תשובתו לאישום, מתיישבת עם האמור בגזר דינו של בית המשפט לתעבורה.

בית המשפט לתעבורה, סיכם בגזר דינו את גירסתו של המבקש:

'הנאשם הודה והורשע בכך שבזמן נהיגה ניקה את האוזן עם האנטנה של הפלאפון וזאת תוך כדי נהיגה'.

הווה אומר, בית המשפט לתעבורה לא ייחס למבקש הודיה בנהיגה בחוסר זהירות, שאלו הן העובדות הרלבנטיות להרשעתו לפי תקנה 21(ג).

במצב דברים אלו, המשיבה סבורה כי יש ממש בטענתו של המבקש, כי הוא לא הודה בעבירה על תקנה 21(ג) לתקנות, וכי העובדות בהן הודה לא מהוות בהכרח עבירה על תקנה זו".

עוד הוסיף בא כוח המדינה, כי בנסיבות המקרה לא יהיה זה הולם להטריח נוספות את המבקש, ועל כן הסכים לזיכויו של המבקש.

על סמך האמור לעיל ובהסכמת המשיבה, אנו מזכים את המבקש מהעבירה בה הורשע.

יש להמציא העתק פסק דין זה לבעלי הדין.