פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"פ
5139/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקשים
:
1. נביל נגאר
2. מוסלם נגאר
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
בקשת
רשות ערעור על פסק-דין בית-המשפט
המחוזי
בחיפה מיום 2.5.02 בע"פ 2845/01
שניתן
על-ידי כבוד סגן-הנשיא ח' פיזם
והשופטים
א' רזי וש' שטמר
בשם
המבקשים: עו"ד עבד אבו ואסל
החלטה
המבקשים נמצאו אשמים בבית-משפט השלום בחדרה בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות. הכרעת-הדין בוססה על אמון בעדויות עדי-התביעה. בערעורם כנגד הרשעתם, אשר הוגש לבית-המשפט המחוזי בחיפה, הצביעו המבקשים על סתירות בעדויות עדי-התביעה המפחיתות ממשקלן. בית-המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע, כי סתירות אלה אינן מצדיקות התערבות בממצאי מהימנות שנקבעו על-ידי הערכאה הראשונה.
מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, שבגידרה חוזרים המבקשים על טענתם בדבר עיוות-דין שנגרם להם בשל מתן אמון בעדויות עדי-התביעה, תוך שמפרטים הם את הסתירות בעדויות.
לא מצאתי בטענות אלה עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. כאמור, טענותיהם מופנות כנגד ממצאים עובדתיים המושתתים על אמון, ואלה כבר נשקלו ונדחו על-ידי בית-המשפט המחוזי.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ג' בתשרי תשס"ג (9.9.02).
ש
ו פ ט ת