רע"פ 5143/01 סולימאן אבו סייף נ. מדינת ישראל

1.ביום 26.7.01 דחיתי את בקשת רשות הערעור של המבקש ברע"פ 5143/01. המבקש הורשע בבית-משפט השלום ברמלה (כבוד השופטת ז' בוסתן) בקבלת רכב גנוב, עבירה לפי סעיף 413י' לחוק העונשין, התשל"ז1977-. בית המשפט קבע כי המבקש רכש משאית שנגנבה מבעליה כשהוא יודע כי מדובר ברכב גנוב. לאור הרשעותיו הקודמות של המבקש בתחום זה גזר בית המשפט על המבקש שישה עשר חודשי מאסר, מהן שמונה בפועל. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטים ד' ברלינר, ז' המר וי' שטופמן) דחה את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום, ובקשת רשות הערעור שהגיש המבקש לבית משפט זה נדחתה כאמור. לאור זאת הוריתי כי המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 1.8.01.

2.המבקש הגיש בקשה (ביום 2.8.01) כי ריצוי עונשו ידחה ליום 1.1.02. זאת כיוון שאחיו של המבקש שבו הוא טיפל נפטר, ויום האזכרה חל ביום 20.8.01; המבקש מטפל בשני ילדים קטינים מאשתו הראשונה; המבקש עומד להשלים עסקה כלכלית גדולה שתאפשר לו להחזיר חובות לנושיו, ומאסרו ימנע ממנו מלהשלימה. מוסיף המבקש וטוען כי אביו מצוי בטיפולים וכי על אף העובדה שיש לו ילדים רבים המבקש הוא שמסייע בידו. בו ביום ביקשתי את תגובת המשיבה לבקשה. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, לא הצביע המבקש על כל סיבה המצדיקה את עיכוב עונשו.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. פסק דינו של בית משפט השלום הפך סופי. בעניין מסוג העניינים שלפנינו משקלם של השיקולים המורים על ביצוע מיידי של עונש המאסר הינם כבדי משקל. עניין לנו במי שאינו נהנה עוד מחזקת החפות, אלא הוא בגדר עבריין שהורשע. קיים חשש להימלטות מהדין בשל האיום המוחשי והקונקרטי במאסר. קיים אינטרס של הציבור באכיפה מיידית של עונש המאסר הטמון בצורך לקיים פעילות אפקטיבית של מערכת האכיפה הפלילית. שיקולים אלה המהלכים מהלכם עת נידונה בקשה של מערער לעיכוב עונשו בגין ערעור שהגיש על פסק דינו של בית משפט קמא (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241, 267 - 268) מתחזקים משמעותית עת המבקש מיצה את הליך הערעור. לאור זאת, הנסיבות בהן יש להיענות לבקשה לעיכוב עונש מאסר בבקשות מסוג זה של המבקש שלפנינו הן חריגות.

4.עיון בבקשת המבקש מעלה כי לא הצביע המבקש בבקשתו על נסיבות המצדיקות את עיכוב עונשו. העובדה כי הוא מטפל בילדיו הקטינים אינה מצדיקה את עיכוב עונש המאסר. ממילא הטיפול בהם נדרש לאורך זמן, ואין בדחיית ריצוי עונש המאסר בכדי להועיל בנסיבות אלה. העובדה כי אביו של המבקש מצוי בטיפולים רפואיים, אינה יכולה לסייע לאור העובדה כי האב זוכה לסיוע ממשפחתו של המבקש שהיא משפחה רחבה. עמדתי על נקודה זו בהחלטתי לגבי דחיית בקשת רשות הערעור של המבקש (פסקה 6 להחלטה). גם העובדה כי המבקש מצוי בעיצומו של הליך השבת חובותיו הכספיים לנושיו אינה מטה את הכף. הליכים אלה, מטבעם, הם הליכים נמשכים. המבקש לא צירף לבקשתו מסמכים המבססים טענתו לכך כי עיכוב עונש המאסר יסייע בידו בהליכים אלה, וגם אם היה מצרף מסמכים כאמור, לא נראה כי בנסיבות העניין היה בכך כדי לסייע לו.

5.בקשתו של המבקש נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום ג', 21.8.2001, עד לשעה 11:00, במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. הערבויות הקיימות ישמשו להבטחת התייצבותו של המבקש לריצוי עונש המאסר. צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר קיים, יישאר בעינו.