פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
5158/04 - א'
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
המערער:
שחר שטינבוים
נ ג ד
המשיב:
מדינת ישראל
בקשה להרשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע גזר דין
בשם המבקש: בעצמו
בשם המשיבה: עו"ד דודי
זכריה
החלטה
1.בית משפט השלום בתל-אביב – יפו (כבוד השופט ח' אפרתי) הרשיע את המבקש, במסגרת עסקת טיעון, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה, ניסיון לקבל דבר במרמה והתחזות בכזב כאחר. אשר לעונש הצהירה המדינה בפני בית משפט השלום כי "התביעה תגביל את עצמה בטיעוניה לעונש מאסר של שנה וחצי והסניגור חופשי לטעון כרצונו". בית משפט השלום גזר על המבקש מאסר לתקופה של 40 חודשים, מתוכם 18 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. בדיון בערעור על חומרת העונש לפני בית המשפט המחוזי חזר בו בא כוח המבקש מן הערעור על עונש המאסר לריצוי בפועל ומיקד את ערעורו באורכה של תקופת המאסר המותנית. בית המשפט המחוזי השאיר, אפוא על כנו את עונש המאסר לריצוי בפועל אך העמיד את תקופת המאסר המותנה על 12 חודשים.
המבקש ביקש להרשות לו לערער על פסק הדין ובגדר בקשתו מבקש הוא לעכב את ביצוע עונש המאסר שנגזר עליו. המדינה השיבה על הבקשה.
2.בבקשתו טוען המבקש כי בהסדר הטיעון סוכם עימו כי עונש המאסר הכולל – זה שבפועל וזה שעל תנאי – יעמוד על 18 חודש בסך הכל. לטענתו, לא היה רשאי בית המשפט לחרוג מהסדר הטיעון אלא אם דחה אותו בהחלטה מנומקת. לחילופין טוען הוא כי טעה בתום לב בהבנת עסקת הטיעון וכי יש להרשות לו לבטל את ההסדר ולטעון לעצם הענין. המבקש מוסיף וטוען כי העונש שניתן לו הוא עונש חמור ולא מידתי לעבירה בה הורשע. כנגדו טוענת המדינה, כי "מדובר בבקשה שעל פניה אין בה ממש, שכן המבקש חזר בו מטענתו בדבר אורכו של עונש המאסר בפועל שהושת עליו בערעורו בפני בית המשפט המחוזי".
3.אין ממש בבקשה.
ענינו של המבקש נדון בשתי ערכאות שבהן ניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו. בא כוח המבקש חזר בו מן הערעור על אורכה של תקופת המאסר לריצוי בפועל ואין להתיר עתה למבקש לחזור ולפתוח ענין זה בערכאה שלישית. יתר על כן, בקשתו של המבקש אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מגדר עניינו הישיר או שיש בה היבט ציבורי עקרוני (ראו רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123) ולפיכך דינה להידחות. זאת ועוד, כלל נקוט בידינו כי חומרת העונש כשלעצמה לא די בה, בדרך כלל, להרשות ערעור לפני בית משפט זה: "על חומרת העונש לא נוהגים לתת רשות לערער בכלל, כי בענין עונש מספיקות שתי ערכאות די והותר." (דברי הנשיא י' אולשן בהמ' 340/58 זן נ' היוהמ"ש, פ"ד יב 1610; כמו כן ראו, בן היתר, רע"פ 25/04 סוויסה נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 2004(1) 719 והאסמכתאות שם). לא מצאתי בנסיבות המקרה דבר שיצדיק סטייה מכלל זה.
4.הבקשה להרשות ערעור נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב הביצוע. המבקש יתייצב לריצוי עונשו במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו ביום 6.6.04 עד שעה 10:00. כפי שהורה בית המשפט המחוזי. הערובות שניתנו להבטחת התייצבותו יעמדו בעינן עד להתייצבות.
ניתנה היום, י"ד בסיון תשס"ד
(3.6.04).
ש
ו פ ט