רע"פ 5160/00 ארז חאוזי נ. מדינת ישראל

1.המבקש הורשע בבית המשפט לתעבורה בעבירות של גרימת מוות ברשלנות על פי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז1977-, יחד עם סעיפים 40 ו64- לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א1961-. נהיגה בקלות ראש גרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש על פי סעיפים 62(2) ו38-(3) לפקודת התעבורה, ונהיגה ברכב מבלי שמכשיר הטלגרף פועל כהלכה - עבירה על תקנה 364(ד)(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א1961-.

הוטלו עליו העונשים כדלקמן: א. 15 חודשי מאסר בפועל; ב. 6 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים; ג. 8 שנות פסילת רשיון נהיגה לכל סוגי כלי הרכב, בניכוי כל תקופת פסילה שריצה כבר המערער בשל מעורבותו באירוע שנכפה עליו; ד. קנס כספי בסך 2,000 ש"ח.

ערעור שהוגש על ידו לבית המשפט המחוזי, הן על ההרשעה והן על גזר הדין - נדחה. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשה זו לרשות ערעור.

2.לעניין ההרשעה, אין עילה ליתן רשות ערעור לערכאת ערעור שניה, ולפיכך נתבקשה תשובת המדינה לעניין חומרת עונש המאסר אשר הוטל על המבקש בלבד.

3.על נסיבותיה החמורות של נהיגתו של המבקש, נאמר בתגובת המדינה לבקשה כך:

"במקרה שבפנינו טמונה חומרה רבה. המבקש נהג רכב כבד במהירות של כ110- קמ"ש, מהירות הגבוהה בכ30- קמ"ש מעל המותר במקום בו נסע. זו אף זו, המבקש נהג כך בהיותו על עיקול בכביש רטוב, כשהרכינה המחובת למשאיתו ריקה. כל אחד מנתונים אלה, ובוודאי מכלול הנתונים בהשתלבם, העצימו את הסכנה לאבדן שליטה.

רמת הרשלנות העולה מהתנהגות זו היא גבוהה ביותר. משאית - ומה גם משאית ענק אשר אורכה הכולל, יחד עם הרכינה המחוברת אליה, הוא 12.70 מטר - היא מעצם טיבה כלי רכב אשר טמון בו סיכון מוגבר במקרה של אובדן שליטה. כך היה אף במקרה זה, בו זרעה משאיתו של המבקש חורבן והרס בדהירתה חסרת השליטה אל הנתיב הנגדי, והרסה את מעקה הבטיחות המפריד בין הנתיבים לאורך קטע שאורכו כ60- מטרים, לפני שמחצה את רכבו של המנוח וגרמה למותו. זאת ועוד, הסיכון המוגבר הטמון בכלי רכב מסוג זה מחייב רמת זהירות מוגברת מן הנוהגים בכלי רכב זה, על מנת להגן על חייהם של העוברים בדרכים. המבקש הפר הפרה קשה ומהותית את חובת הזהירות האמורה".

דברים אלה מקובלים עלי. על רקע נסיבות אלה, על רקע התוצאה הקטלנית של התאונה ועל רקע כלל נסיבות המקרה, אין העונש שהוטל על המבקש מצדיק התערבות; ובודאי אינו מצדיק מתן רשות ערעור לערכאת ערעור שניה.