פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
5328/09
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
חמדי מואיד
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי מרכז, מיום 25.5.09, בעפ"ג 12536-05-09, שניתן על ידי כבוד ס.
הנשיא השופט א' טל והשופטים" ד"ר א' אחיקם סטולר, ור' לורך
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בית-משפט השלום בפתח-תקווה הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו, בעבירות של הפרעה לשוטר, התפרצות לבניין, החזקת מכשיר פריצה והיזק בזדון – עבירות לפי סעיפים 275, 407(ב), 409 ו-452 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן בעבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. בעקבות הרשעתו, נדון המבקש ל-7 חודשי מאסר ו-5 חודשים מאסר על-תנאי. בעקבות ערעור שהגישה המשיבה כנגד קולת העונש, הוחלט להעמיד את תקופת המאסר בפועל על 15 חודשים, וכן נגזרו למבקש שתי תקופות של מאסר על תנאי.
2.
בבקשה שבפני עותר המבקש לקבלת רשות לערער על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי, הואיל ולהשקפתו נהגו בו בחומרה יתרה ותוך התעלמות מנסיבותיו האישיות.
3.
אין בידי להיעתר לבקשה. כידוע, הלכה היא כי חומרת העונש כשלעצמה אינה מקימה עילה למתן רשות לערער (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646 (2003)), והדבר נכון גם במקרים בהם מתגלה פער בענישה בין הערכאה הדיונית לערכאת הערעור (רע"פ 5060/04 הגואל נ' מדינת ישראל , (לא פורסם, 24.2.2005)). יתרה מכך, סבורני כי צדק בית-המשפט קמא בהשקפתו לפיה התנהגות המבקש – המאופיינת בהרשעות חוזרות ונשנות תוך כניסה לישראל שלא כדין – מחייבת ענישה שיהא בכוחה להרתיע מפני התנהגות דומה בעתיד.
נוכח האמור, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ח' בתמוז
התשס"ט (30.06.09).
ש ו פ ט