רע"פ 5379/05 מוחמד צכרורי נ. מדינת ישראל

בפני בקשה למתן רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בע"פ 9175/05 מיום 15.5.05, אשר דחה את ערעור המבקש על גזר-הדין שהוטל עליו בת.פ. 3609/04 מיום 13.1.05 בבית-משפט השלום בירושלים.

כנגד המבקש הוגש, ביום 1.9.04, לבית-משפט השלום בירושלים כתב אישום, המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, זיוף, נסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושהות בישראל שלא כדין.

בית-משפט השלום (כבוד השופטת ח' מאק-קלמנוביץ) הרשיע את המבקש ביום 10.10.04 על-פי הודאתו באישומים שיוחסו לו בכתב האישום, וזאת בגין חלקו הדומיננטי בקשירת קשר למכירת קרקע לא לו ובהוצאת התכנון אל הפועל יחד עם שניים נוספים בנסיונות שונים למכור את הקרקע, תוך התחזות של אחת מהקושרים (להלן: המתחזה) לבעלת הזכויות בקרקע ועשיית שימוש לצורך כך בתעודת זהות מזויפת אותה סיפק המבקש למתחזה. המבקש נהג לקחת את התעודה המזויפת אליו בתום כל פגישה עם קונים פוטנציאליים ולהחזירה לידי המתחזה בסמוך לפני כל פגישה נוספת. במסגרת אחת העסקאות הפוטנציאליות למכירת הדירה, נקשרה עסקה בסך 230,000$, והקונה המיועד הפקיד ערבון בסך 10,000$ לצורך מימוש העסקה, אך בסוף העסקה לא יצאה אל הפועל. המבקש ושותפיו נתפסו במהלך ביצוע עסקת מכר נוספת בקרקע, לאחר שעוררו את חשדו של עורך הדין שטיפל בעסקה.

ביום 13.1.05 גזר בית-משפט השלום את דינו של המבקש והשית עליו עשרים חודשי מאסר בפועל, שלושה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וקנס בסך 10,000 ש"ח. בטרם נגזר עונשו, נשלח המבקש אל שירות המבחן לעריכת תסקיר בעניינו. שירות המבחן ערך שני תסקירים בעניינו של המבקש, נוכח סירובו של המבקש ליטול אחריות על מעשיו עובר להגשת התסקיר הראשון. במסגרת התסקיר, התרשם שירות המבחן, כי המבקש נוטל אחריות מילולית בלבד למעשיו והמליץ, שלא להטיל עליו תקופת מאסר ארוכה, על מנת להשאיר פתח לשיקומו.

בגזר הדין נתן בית-המשפט משקל נכבד לעובדה, שמדובר בעבירות חמורות, הן מבחינת הנזק הרב הטמון בהן לרוכשים שעלולים היו ליפול בפח והן בהתחשב במאפייני ביצוע העבירות והעובדה שמדובר באירוע מורכב, שמעורבים בו מספר שותפים, המחייב תכנון מוקדם וביצוע ממושך על פני פרק זמן, תוך ביצוע עבירות נלוות של זיוף והמצאות בישראל שלא כדין. נוכח כל האמור לעיל, משקלן של הנסיבות לקולא היה נמוך יותר, שכן אין מדובר בעבירות שנועדו להבטיח קיום בסיסי, כי אם בתרגיל מתוחכם שבצידו ניסיון להשיג סכום כסף שהוא מעל ומעבר לקיום הבסיסי. על-כן, האינטרס לקצר את תקופת המאסר, כדי לאפשר שיקומו של המבקש, אינו עומד בפני שיקולי ההרתעה.

על גזר-דין זה, ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בירושלים.

בפסק-הדין שניתן ביום 18.5.05, דחה בית-המשפט המחוזי בירושלים (כבוד סגן-הנשיא ד' חשין והשופטים מ' שידלובסקי-אור ו-ע' חבש) את ערעור המבקש. בית-המשפט המחוזי לא מצא כל הצדקה להתערב בגזר-הדין שהושת על המבקש. אף בנזק ובסבל שנגרמים למבקש ולבני משפחתו, אשר סובלים מהתדרדרות במצבם הכלכלי עקב הימצאותו של המבקש במאסר, לא היה כדי לשכנע את בית-המשפט בצדקת הפחתת עונש המאסר, אשר נראה בעיני בית-המשפט כסביר ומאוזן.

על פסק-דין זה, הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני, אשר במסגרתה מבקש המבקש להפחית בעונשו וכן להתחשב בנסיבות האמורות.

בבקשתו טוען המבקש, כי השותף השלישי שלו, לא נידון למאסר ועדיין נתון הוא במעצר בית, וכי על המתחזה, שהיא נחשבת לקודקוד מאחורי העבירות והעסקה הנטענת, הוטל עונש של שנה מאסר בפועל, בעוד הוא נדון לעשרים חודשי מאסר, וכן נקנס בסכום גבוה, בעוד שתפקידו וחלקו בעבירות אלו הינו פחות משל המתחזה. המבקש שב והדגיש את נסיבותיו האישיות ומצבו הכלכלי והמשפחתי, בהיותו אב למשפחה, שאין מי שמפרנס ודואג לה היום.

לעומתו, המשיבה מתנגדת לבקשה. בתגובתה היא טוענת, כי הבקשה אינה מעלה כל שאלה משפטית וכי הבקשה נסובה על שאלת חומרת העונש בלבד. עוד לטענתה, אין בבקשה גופה כל נימוק ענייני לקבלתה וכי העונש שהוטל על המבקש אינו מן החמורים והוא סביר בנסיבות העניין. אשר לטענת ההפליה, לטענת המשיבה, אין ממש בטענה זו, שכן עניינו של המבקש אובחן מעניינה של השותפה הן במישור מידת המעורבות בביצוע העבירות, שלגבי עניין זה נקבע כי המבקש הוא זה אשר היה בעל המעמד הדומיננטי בקשירת הקשר ובביצוע העבירה וכי הוא זה אשר הגה את הרעיון העברייני.

דין הבקשה להידחות.

בקשת רשות ערעור זו הינה כנגד חומרת העונש שהושת על המבקש. הלכה היא, כי טענות בדבר חומרת העונש אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור, זולת באותם מקרים בהם מתגלה סטייה מהותית ממדיניות הענישה המקובלת (ראו רע"פ 6131/05 אליהו מחפוד נ' מדינת ישראל , (טרם פורסם)). מקרהו של המבקש אינו נמנה על מקרים אלה.

טענתו של המבקש, כי הופלה שלא כדין לעומת שותפיו משוללת כל בסיס עובדתי ומשפטי. מידת מעורבותו של המבקש בתכנון ובביצוע אינה דומה כלל ועיקר לתפקידה של המתחזה. לכאורה נראה, כי המתחזה אשר התחזתה כבעלת הנכס נטלה את החלק הארי בפרשייה, אך יחד עם זאת וכפי שבית-משפט השלום קבע זאת, חלקו של המבקש אכן היה החלק הדומיננטי, החל משלבי התכנון ותחילת הביצוע, ועל-כן, דינו שונה כמתחייב מדינה של המתחזה עצמה וראוי, כי יושת עליו העונש שהושת.

ער אני לטענותיו של המבקש לעניין נסיבותיו האישיות, הכלכליות והמשפחתיות, אך נסיבות אלו אינן יכולות לעמוד לו למגן מפני העונש שראוי ומתחייב שיושת עליו בנסיבות העבירה. דאגתו של המבקש לבני משפחתו ראוי היה שתעורר את מצפונו טרם ביצע את מעשיו. אהבתו ודאגתו למשפחתו וילדיו ראוי היה שיעמדו מול עיניו, ולא אהבת הבצע, המזימה והמרמה אשר הפכו לאחרונה לתופעה מדאיגה בחברתנו.

סוף דבר, הבקשה נדחית.