פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
5382/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
שמואל שי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי, בע"פ 873-01-08, מיום 1.5.08, שניתן על ידי כבוד השופטת רות
לורך
החלטה
בית המשפט לתעבורה זימן את המבקש לדיון בכתב אישום בו יוחסה לו עבירה לפי תקנה 151(א) לתקנות התעבורה. המבקש לא התייצב בשעה היעודה, ובית המשפט החליט לדון אותו בהעדרו, ובהמשך הרשיעו וגזר לו קנס בסך 600 ש"ח. בעקבות ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי, הוחלט לבטל את פסק הדין המרשיע, ולהחזיר את הדיון לערכאה הדיונית. אולם, גם למועד החדש אליו זומן לא התייצב המבקש, ובהודעה ששיגר לבית המשפט טען כי הוא אינו חש בטוב. משנקבע מועד חדש לדיון בעניינו, הודיע המבקש כי גם הפעם לא יוכל להתייצב, הואיל וזומן לבית-משפט לענייני משפחה. זו הפעם החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשת הדחייה, ועל כן שב והרשיע את המבקש, וגזר לו קנס בסך 600 ש"ח.
ערעור נוסף שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי, נדחה, ומכאן הבקשה שבפני בה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער.
אין בידי להיעתר לבקשה. ככלל, שמורה לבעל דין הזכות להביא את השגותיו בפני ערכאת ערעור פעם אחת. החריג לכלל זה, שהותנה בקבלת רשות לערער, יוחד למקרים בהם עולה סוגיה עקרונית, לרוב משפטית, לה נודעת השלכה על ציבור גדול של מתדיינים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). זה אינו המקרה שבפני, באשר הבקשה מכוונת לעניינו הפרטני של המבקש בלבד, והרי בכך בדיוק היו אמורות לעסוק שתי ערכאות קמא. ברם, מחמת מחדליו החמיץ המבקש את כל ההזדמנויות שניתנו לו להביא את דברו בפני בית המשפט, ועל כך אין לו להלין אלא על עצמו.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"א בסיוון
התשס"ח (24.06.08).
ש ו פ ט