פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
543/19
לפני:
כבוד השופט ג' קרא
המבקש:
נתנאל אפרתי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעפ"ג 13217-07-18 מיום 13.1.2019 שניתן
על ידי כב' השופטים רפי כרמל, כרמי מוסק ושירלי רנר; בקשה לעיכוב ביצוע ובקשה
למינוי סניגור
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעפ"ג 13217-07-18 (כב' השופטים ר' כרמל , כ' מוסק ו- ש' רנר ) מיום 13.1.2019, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים בת"פ 4613-09-15, ת"פ 15652-12-15, ת"פ 33436-04-15 ו-ת"פ 66611-03-15 (כב' השופט י' שמעוני ) מיום 27.5.2018.
1.
המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות הבאות: תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); הסגת גבול לפי סעיף 447 לחוק; הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 לחוק; איומים (7 עבירות) לפי סעיף 287 לחוק; הטרדה באמצעות מתקן בזק לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982; עבירה של תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר לפי סעיף 382א לחוק.
2.
בית משפט השלום גזר על המבקש את העונשים הבאים: 7 חודשי מאסר בפועל; מאסרים על תנאי; ופיצוי בסך 500 ש"ח לכל אחד מארבעת המתלוננים.
המבקש לא השלים עם העונש שהוטל עליו וערער על גזר הדין.
3.
בפסק דינו עמד בית המשפט המחוזי על חומרת העבירות שביצע המבקש ועל החומרה המיוחדת שבעבירת ההטרדה אשר בוצעה תוך הפרה הוראה חוקית של בית המשפט, באופן המלמד שאין עליו מורא מהחוק. כמו כן קבע כי בנסיבות המקרה נדרש עונש מרתיע, שיציב גבולות ברורים למבקש לבל יחזור על מעשיו. לבסוף נקבע כי העונשים שהוטלו על המבקש מצויים ברף הבינוני-נמוך של מתחם הענישה וכי לא נמצא מקום להתערב בהם.
מכאן הבקשה למתן רשות ערעור.
4.
בבקשה שלפניי טוען המבקש כי הממונה על עבודות השירות לא נימק מדוע הוא אינו כשיר לביצוע עבודות שירות וכי בתי המשפט לא נתנו דעתם לסוגיה זו.
5.
לאחר עיון בבקשה, מצאתי כי דינה להידחות , אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה. הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית או ציבורית בעלת חשיבות כללית שחורגת מעניינם של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לב(3) 123 (1982)), וכמו כן לא מתעורר חשש כי דחייתה תגרום לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 3667/14 קרדי נ' מדינת ישראל , בפסקה 8 (1.6.2014)). בחוות הדעת שהוגשו על ידי הממונה על עבודות השירות, נקבע כי מצבו הנפשי של המבקש מצריך טיפול ומעקב שלא ניתן לספקם במסגרת עבודות השירות וכי המבקש נמצא בלתי כשיר לביצוע עבודות שירות על רקע מצבו הרפואי-נפשי.
6.
כמו כן, למעשה עסקינן בבקשת רשות ערעור המכוונת לעניין חומרת העונש שהוטל על המבקש וכידוע הכלל הוא כי לא תינתן רשות ערעור במקרים אלו אלא אם מתקיימת סטייה ניכרת ממדיניות הענישה המקובלת או הראויה (ראו למשל רע"פ 6916/16 קרינאוי נ' מדינת ישראל , בפסקה 13 (6.12.2016)). בחנתי כלל הנסיבות, וללא שום קשר לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, העונש שהושת על המבקש אינו סוטה ממדיניות זו.
7.
סוף דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, י"ח בשבט התשע"ט (24.1.2019).
ש ו פ ט