החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 5479/99 חסון חמוד נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · עיכוב ביצוע מאסר בהמתנה לחנינהבקשה לעיכוב ביצוע גזר דין בהמתנה להגשת בקשה לחנינה או הקלה בעונש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש, שהורשע בעבירות שוחד וזיוף ונדחה ערעורו בשתי הערכאות, ביקש עיכוב ביצוע מאסר בשל הגשת בקשה לחנינה ולהסדרת עניינים אישיים. בית המשפט קבע כי הגשת בקשת חנינה אינה עילה לעיכוב ביצוע אלא במקרים חריגים, וכי המבקש מיצה את זכויותיו הדיוניות. הבקשה נדחתה.

העובדות

המבקש הורשע בבית משפט השלום בעבירות שוחד, קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וזיוף בידי עובד ציבור, ונגזר עליו מאסר של שנתיים, מהם שנה לריצוי בפועל. ערעוריו נדחו בבית המשפט המחוזי ובקשת רשות הערעור נדחתה. המבקש הגיש בקשה לחנינה ולחלופין להקלה בעונש וביקש עיכוב ביצוע נוסף של שלושה חודשים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הגשת בקשה לחנינה או להקלה בעונש מצדיקה עיכוב ביצוע גזר דין חלוט?
  2. 2.האם נסיבות המקרה מצדיקות דחיית ריצוי עונש מאסר נוסף לצורך הסדרת עניינים אישיים ומשפחתיים?

הלכות

  1. 1

    כלל הוא כי הגשת בקשת חנינה איננה מספקת כדי להצדיק עיכוב ביצוע העונש, אלא במקרים נדירים ויוצאים מן הכלל

    ״כלל הוא, כי הגשת בקשת חנינה איננה מספקת כדי להצדיק עיכוב ביצוע העונש, אלא במקרים נדירים ויוצאים מן הכלל.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • גזר דין
  • בקשת חנינה
  • הקלה בעונש
  • ריצוי עונש מאסר
  • דחיית ביצוע

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ 5479/99

בפני: כבוד

הנשיא א' ברק

המבקש: חסון

בן עפיף חמוד

נ

ג ד

המשיבה: מדינת

ישראל

בקשה

לעיכוב ביצוע גזר הדין בשלושה חודשים

בשם המבקש: עו"ד

זכי כמאל

החלטה

1.המבקש הורשע (ביום 8.6.97) בבית משפט השלום בחיפה (השופט ע' רנד) בעבירות של קבלת שוחד, קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וזיוף בידי עובד ציבור. הוטל עליו עונש מאסר של שנתיים, מהן שנה לריצוי בפועל. ערעורו על הרשעתו ועל חומרת העונש שנגזר עליו (כמו גם ערעורה של המשיבה על קולת העונש) נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא ח' פיזם והשופטים ש' ברלינר וס' ג'ובראן) ביום 15.7.99. המבקש ביקש לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בקשתו נדחתה על-ידי כב' השופט אור ביום 10.10.99. ביום 12.10.99 הורה כב' השופט אור, כי המבקש יחל בריצוי עונש מאסרו ביום 17.10.99. ביום 17.10.99 הגיש המבקש "בקשה דחופה ביותר ובהסכמה לדחיית ביצוע גזר הדין עד ליום 1.11.99." הבקשה נענתה. ולפיכך אמור המבקש להתחיל בריצוי עונשו ביום 1.11.99.

2.עתה מגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין ב3- חודשים. בקשתו זו מנומקת בכך שהגיש בקשת לחנינה ולחלופין להקלה בעונש ובכך שהוא מעריך, כי טובים סיכויו לקבלת חנינה או הקלה בעונש כאמור. עוד הוא מבקש שהות נוספת בטרם יחל בריצוי עונשו, על מנת להסדיר את ענייניו וענייני משפחתו. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, אין הגשת בקשת חנינה מהווה (למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן) עילה לדחיית ביצועו של גזר דין חלוט.

3.דין הבקשה להידחות. המבקש מיצה את זכויותיו הדיוניות בכל שלוש הערכאות ולפיכך אין עוד עילה שתצדיק דחייה נוספת בריצוי עונש המאסר שהוטל עליו. הגשת בקשת חנינה אינה מהווה שלב נוסף בהליך השיפוטי, המצדיק עיכוב נוסף עד חהכרעה בשלב זה. כלל הוא, כי הגשת בקשת חנינה איננה מספקת כדי להצדיק עיכוב ביצוע העונש, אלא במקרים נדירים ויוצאים מן הכלל. (דנ"פ 4603/97 אהרן משולם נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) והאזכורים שם). עניינו של המבקש אינו בא בגדרם של מקרים אלה. גם שאר טענותיו של המבקש אינן מצדיקות דחייה נוספת בריצוי עונשו. דינו של המבקש נגזר עוד ב8.6.97- ומאז עוכב ביצוע עונשו. חלפו איפוא כעשר שנים מאז ביצע את העבירות בהן הורשע ולמעלה משלוש שנים מאז נגזר דינו. בתקופה זו היה למבקש די והותר זמן היערך למאסרו הצפוי (לא למותר להזכיר, כי בית המשפט המחוזי שדחה את ערעורו של המבקש עוד ביום 15.7.99, נעתר לבקשתו ועיכב את ביצוע עונש המאסר עד ליום 1.10.99). אין איפוא עילה או הצדקה לדחייה נוספת.

הבקשה לדחיית ביצוע נדחית.

ניתנה היום, כ"א בחשון התש"ס

(31.10.99).

ה

נ ש י א

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

547999a

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1כלל הוא כי הגשת בקשת חנינה איננה מספקת כדי להצדיק עיכוב ביצוע העונש, אלא במקרים נדירים ויוצאים מן הכלל