פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
5513/11 - א'
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
ראובן המבורגר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בירושלים מיום 11.7.11 בעפ"ת 51826-06-11 שניתן על ידי כבוד
השופט אמנון כהן
ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש:
עו"ד אהרון ריבלין
החלטה
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (עפ"ת 51826-06-11, כבוד השופט א' כהן ) מיום 11.7.2011, שבמסגרתו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (תת"ע 521-04-11, כבוד השופטת מ' קסלסי ).
כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה ברכב שתוקף רישיונו פג ועבירה של רכב אשר ניתנה לגביו הוראת איסור שימוש. ביום 11.4.2011 הודה המבקש בעבירה הראשונה, אך הכחיש שקיבל הודעת איסור שימוש ברכב. ביום 27.4.2011 הרשיע בית המשפט לתעבורה את המבקש, בהיעדרו, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, והטיל עליו עונש של קנס בסך של 1,500 ש"ח, שלושה חודשי פסילה, וכן חודשיים פסילה על תנאי לתקופה של שנתיים.
על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה ערער המבקש לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את הערעור. בית המשפט דחה את טענת המבקש, שלפיה לא ניתן לראות באי התייצבותו להמשך הדיון כהודאה, לאחר שכפר באופן מפורש בעבירה שיוחסה לו. בית המשפט קבע, כי צדק בית המשפט לתעבורה, בכך שקבע כי אי התייצבותו של המבקש כמוה כהודאה בעובדות שנטענו בכתב האישום.
מכאן הבקשה שלפניי, שבמסגרתה חוזר וטוען המבקש, כי לא ניתן לראות בו כמי שהודה בעובדות כתב האישום, לאחר שכפר בעובדה מעובדות כתב האישום בפני בית המשפט. עוד טוען המבקש, בין היתר, כי העובדה ששופטים בערכאה הדיונית נוהגים לעניין זה באופן שאינו אחיד מצדיקה מתן רשות ערעור.
לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות וזאת מבלי להידרש לתגובת המשיבה.
הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן עולה מבין טענות הצדדים טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי (ראו 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). בענייננו, הבקשה אינה מעלה טענה בעלת חשיבות כללית כאמור ומתמקדת אך בנסיבותיו הספציפיות של מקרה זה. בנוסף, הצדקותיו ותכליותיו של סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, כבר נידונו בפסיקה ואינן מצדיקות דיון בפני ערכאה שלישית (ראו למשל: רע"פ 4047/11 לייני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 4.7.2011)). מטעם זה בלבד דין הבקשה להידחות.
אוסיף, למעלה מן הצורך, כי אף לגופו של עניין דין הבקשה להידחות. המבקש נכח בדיון ביום 11.4.2011, וידע כי הדיון הבא נקבע ליום 27.4. יחד עם זאת, בחר המבקש, שלא להגיע לדיון ולא לבקש את דחייתו. למבקש ניתנה ההזדמנות לטעון את טענותיו, או לבקש כי מועד הדיון יידחה עד שיוכל להסדיר את ייצוגו. משבחר המבקש שלא להגיע לדיון, ללא כל סיבה מוצדקת, אין לו להלין אלא על עצמו. בנסיבות אלה לא מצאתי מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.
סוף דבר הבקשה נדחית.
לאור האמור לעיל, הבקשה לעיכוב ביצוע שהגיש המבקש – מתייתרת.
ניתנה היום, ב' באב התשע"א (2.8.2011).
ש ו פ ט