רע"פ 5765/12 אורי טל נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין הצבאי לערעורים, בו הורשע המבקש בעבירה של ניסיון להוצאת רכוש מרשות הצבא, לפי סעיף 77(א)(2) לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955

(להלן: חוק השיפוט הצבאי ) וסעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ), וכן על פסק דין שדן את המבקש לעונש של 60 ימי מאסר בדרך של עבודה צבאית, ארבעה חודשי מאסר על תנאי, הורדה לדרגת טוראי וקנס בסך 2,000 ש"ח. עניינו של המבקש עבר מספר פעמים בין שתי הערכאות של בתי הדין הצבאיים (בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי זרוע היבשה ובית הדין הצבאי לערעורים). ביום 2.11.2010 ניתן פסק הדין של בית הדין הצבאי לערעורים שקיבל ערעור של התביעה והרשיע את המבקש בעבירה שיוחסה לו. פסק הדין של בית הצבאי לערעורים שבו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית הדין הצבאי המחוזי ניתן ביום 18.7.2012. בקשת רשות הערעור שלפניי מתייחסת להרשעתו של המבקש, כמו גם לעונש שהוטל עליו.

2.

האירוע שבגינו הורשע המבקש התרחש ביום 25.5.2007, בעת שהמבקש שירת כחייל בצה"ל. בהתאם לכתב האישום ניסה המערער באותו יום להוציא מרשות הצבא, תוך שימוש במשאית אזרחית ובנהגה שהוזמנו על ידו, רכוש מסוגים שונים כדי למוכרו לגנבי מתכות. תחילה זוכה המערער מחמת הספק בפסק דינו של בית הדין הצבאי המחוזי מיום 12.8.2009. אולם, לאחר של שורה של הליכים, שאיני רואה צורך לפרטם, שבהם נע הדיון בעניינו של המבקש בין בית הדין הצבאי המחוזי לבית הדין הצבאי לערעורים, הורשע המבקש בעבירה שיוחסה לו ונגזר עליו עונש, כמפורט לעיל.

3.

בבקשת רשות הערעור שלפניי מעלה המבקש טענות הן בנוגע להרשעתו והן בנוגע לעונש שנגזר עליו. באשר להרשעתו טוען המבקש כי המשיבה לא הוכיחה את שווי הציוד שנגנב, שהוא חלק מיסודות העבירה. כן טוען המבקש כי נהג המשאית שהוזמן על ידו הוא שניסה לגנוב את הציוד הצבאי ולא הוא עצמו. טענה נוספת של המבקש היא כי כתב האישום מייחס לו, למעשה, ביצוע "ניסיון לסיוע" להוצאת רכוש מרשות הצבא או "ניסיון לביצוע ניסיון", ואלה אינם בני ענישה. בהקשר זה משיג המבקש על קביעתו של בית הדין הצבאי לערעורים, לפיה הוא המבצע העיקרי של העבירה שיוחסה לה וכי הוא ביקש לבצעה באמצעות אחר. בכל הנוגע לעונש שנגזר עליו טוען המבקש כי חוות הדעת שהוגשה בעניינו על ידי רמ"ד שיקום במפקדת קצין משטרה צבאי ראשי לא הייתה מעודכנת, כיוון שחלפו כשמונה חודשים בין מועד מתן חוות הדעת לבין מתן פסק דינו של בית הדין הצבאי לערעורים. כמו כן טוען המבקש כי העדר האפשרות לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה, כפי שניתן לעשות בהליך פלילי רגיל לפי סעיף 71א(ב) לחוק העונשין, אינו חוקתי ומהווה הפלייה לרעה של נאשמים בבתי הדין הצבאיים לעומת נאשמים בבתי המשפט האזרחיים. המבקש מציין בהקשר זה כי הוא סטודנט למשפטים, שזו הסתבכותו הראשונה עם החוק, ומוסיף כי הרשעתו עלולה לפגוע באופן ממשי ביכולתו לעסוק בעריכת דין.

4.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. סעיף 440ט(ב) לחוק השיפוט הצבאי קובע כי לא תינתן רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים "אלא בשאלה משפטית שיש בה חשיבות, קשיות או חידוש". השיקולים שבית משפט זה נדרש לשקול בבואו להחליט בשאלה של מתן רשות ערעור לפי סעיף 440ט(ב) הנ"ל דומים במידה רבה לשיקולים בדבר מתן רשות ערעור בגלגול שלישי לפי חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, כפי שנקבעו בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) (ראו: רע"פ 25/87 הבר

נ' התובע הצבאי הראשי , פ"ד מב(1) 45 (1987); רע"פ 7975/07 יצחק נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 28.10.2007)). היינו, רשות ערעור תינתן כאשר המקרה המובא במסגרת בקשת רשות הערעור מעורר שאלה ייחודית ובעלת חשיבות חוקתית, ציבורית או משפטית. שאלה מעין זו אינה מתעוררת במקרה דנא. טענותיו של המבקש נוגעות רובן ככולן לתשתית הראייתית והעובדתית שעליה התבססה הרשעתו ועל המסקנות שגזר ממנה בית הדין הצבאי לערעורים. טענות מעין אלה אינן מקיימות, מטבע הדברים, את המבחן למתן רשות ערעור, הקבוע בסעיף 440ט(ב) הנ"ל. זאת, שכן אין זו דרכה של ערכאת הערעור (וודאי לא בגלגול נוסף) להתערב בממצאים מעין אלה. טענתו היחידה של המבקש שיש לה אופי משפטי עקרוני היא טענתו החוקתית בדבר הפלייתם לרעה של הנאשמים בבתי הדין הצבאיים מפאת העדר האפשרות לתת לגביהם צו שירות ללא הרשעה, כפי שניתן לעשות בעניינם של נאשמים בבתי המשפט האזרחיים. אף אם נניח לטובת המבקש כי סוגיה זו אכן מעוררת קושי חוקתי מסוים, וספק רב בעיני אם כך אומנם הדבר, הרי המקרה דנא אינו המקרה המתאים לבירור הסוגיה. זאת, נוכח העובדה שהעונש שהוטל על המבקש הולם את חומרת המעשים שבהם הורשע, וודאי שאינו מצדיק התערבות של ערכאה שלישית בדרך של מתן רשות ערעור.

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו לפני רמ"ד שיקום במפקדת קצין משטרה צבאי ראשי ביום 26.8.2012, בשעה 09:00.