פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
5822/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
עלי אסדי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום
30.5.07, בתיק ע"פ 7369/06 שניתן על ידי כבוד הנשיא השופט י' פלפל,
סג"נ נ' הנדל, ר' יפה-כ"ץ
בשם המבקש:
עו"ד וליד זחאלקה
החלטה
1.
כנגד המבקש, אשר שימש בתקופה הרלוונטית לאישומים נגדו קבלן משנה לבנייה, הוגש כתב-אישום לבית-משפט השלום בבאר-שבע. במסגרת האישום הראשון נטען, כי המבקש החל לשמש
קבלן בשנת 1991, והוא עשה זאת מבלי להודיע על כך לפקיד השומה, ותוך הימנעות מהגשתו של הדו"ח השנתי הראשון כנדרש בפקודת מס הכנסה. אישומים 2-6 ייחסו למבקש אי-הגשת דוח"ת לרשויות המס על הכנסותיו במהלך השנים 1997-1995, וכן הוצאה של חשבוניות מס פיקטיביות עבור חברות שונות להן סיפק שירותי קבלנות. לבסוף, יוחס לו באישום השביעי עבירות דומות ביחס לשנת המס 1996, להוציא העבירה של אי הגשת דו"ח. בסופו של יום, ביכר בית-משפט השלום את עדויות התביעה על-פני גרסתו של המבקש, והרשיעו בעבירות של אי הודעה על תחילת התעסקות, שימוש במרמה עורמה ותחבולה במזיד, הוצאת חשבונית מס מבלי שהיה זכאי להוציאה בכוונה להתחמק תשלום מס, וכן אי הגשת דין וחשבון במועד, לפי סעיפים 215א(א), 117(א)(5), 117(ב), 220(5),
ו-216(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] תשכ"א-1961. בעקבות ההרשעה, גזר בית-משפט השלום למבקש שישה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, שנה מאסר על תנאי, וקנס בסך 100,000 ש"ח.
בית-המשפט ציין כי הוא נמנע מהטלת מאסר בפועל חרף חומרתן של העבירות, וזאת בשל חלוף הזמן ממועד ביצוען.
2.
המשיבה ערערה על קולת העונש לפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, וערעורה התקבל. נקבע, כי: "בשים לב לכך שחלק מהאשמה להתמשכות ההליכים מעבר לסביר, רובצת לפתחו של [המבקש], היה בהחלט מקום להורות שתקופת המאסר לריצוי בפועל שתוטל על [המבקש] תהיה נמוכה במידת מה מאורך התקופה שראוי היה להטיל עליו, אם ההליכים לא היו מתמשכים כל כך. התוצאה לא היתה צריכה להיות, ביטול מוחלט של עונש המאסר בפועל והחלטה כי המאסר ירוצה בעבודות שירות" (עמ' 24 לפסק-הדין). עוד הצביע בית-המשפט על עברו הפלילי המכביד של המבקש, וקבע כי אין בנסיבותיו האישיות כדי להקל עמו. לאור כל זאת, העמיד בית-משפט קמא את תקופת מאסרו של המבקש על 15 חודשים, וקבע כי יתר רכיביו של גזר-הדין יוותרו על כנם.
3.
עתה עותר המבקש כי תינתן לו רשות ערעור, ואת בקשתו תולה הוא בשיהוי שחל בהליכים בעניינו, ובטענה כי העונש שנגזר לו חמור יתר על המידה, ואינו עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנוהגת.
4.דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי חומרת העונש, כשלעצמה, אינה מצדיקה דיון בגלגול שלישי, אלא בנסיבות חריגות ביותר (רע"פ 8628/04 גבאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 28.9.2004); רע"פ 2158/05 שליאפנטוק נ' מדינת ישראל (לא פורסם,
16.6.2005).
הבקשה שבפני אינה מגלה עילה לסטייה מהלכה זו. מעבר לדרוש אוסיף, כי בדין ראה בית-המשפט המחוזי להחמיר בעונשו של המבקש, נוכח חומרתן של העבירות שביצע, היקפן והנזק שהסב לקופת המדינה. ועוד, כפי שציין בית-המשפט המחוזי, נוכח בקשות הדחייה הרבות שהוגשו על-ידי המבקש, יש לו יד ורגל בשיהוי שנגרם, ומשכך פוחת משקלו של שיהוי זה (רע"פ 4239/05 אברג'יל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.5.05)).
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י' באב התשס"ז (25.07.07).
ש ו פ ט