פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
5858/02
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
כבוד המשנה לנשיא ת' אור
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשת:
צהלה שניידר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"פ
2312/02 מיום 11.6.2002 שניתן על ידי כבוד
השופט אילן שיף
בשם המבקשת: בעצמה
בשם המשיבה: עו"ד חובב
ארצי
החלטה
הנשיא א' ברק:
לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' שיף) בע"פ 2312/02 בו נדחה ערעורה של המבקשת על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (סגן הנשיא י' פוקס).
1.לצהלה שנייצר (להלן-המבקשת) נמסרה הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 (להלן חוק סדר דין פלילי) על סך של 190 שקלים. המבקשת הגישה בקשה להישפט, בה פרטה את הנסיבות שהובילו לקבלת הקנס. נשלח אליה דואר רשום המודיע לה על זימונה לדיון בפני בית המשפט לתעבורה בחיפה, אולם, היא לא התייצבה לדיון. בית המשפט (השופטת ו' טויסטר) החליט בהעדרה להרשיע אותה, וגזר עליה קנס של 190 שקלים. בעקבות זאת, המבקשת הגישה בקשה לביטול גזר דין. המבקשת ציינה כי לא קבלה את ההודעה שנמסרה לה בדואר רשום, ועל כן, לא הייתה מודעת לזימונה לדיון. בית המשפט (סגן הנשיא י' פוקס) פנה לדואר ישראל לשם בירור אם יודעה המבקשת על מועד הדיון. נמסר לבית המשפט כי ההודעה חזרה לשולח כיוון שלא נדרשה. לאור זאת, קבע בית המשפט, בהעדר הצדדים, כי הבקשה נדחית. המבקשת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' שיף). בית המשפט דחה את הערעור. נקבע כי המבקשת צריכה להוכיח, כתנאי לביטול הדיון, כי דבר הדואר הרשום לא הגיע אליה מסיבות שאינן תלויות בה. משלא עלה בידה להוכיח זאת, הערעור נדחה. מכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו.
2.המבקשת טוענת כי היא לא קיבלה את ההודעה המזמנת אותה למשפט. לטענתה, ייתכן שההודעה לא הגיעה אליה עקב טעות ועל כן היא אינה אחראית לאי התייצבותה, ויש לבטל את פסק הדין שניתן בהעדרה. בנוסף, המבקשת חוזרת על טענותיה לגופו של עניין. המשיבה מתנגדת למתן רשות ערעור וסומכת ידיה על פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי.
3.בית משפט זה (המשנה לנשיא ש' לוין) החליט (ביום 24.7.2002) כי הדיון בבקשה ייסוב בעיקר על "סדרי הדין בבקשה לביטול פסק דין שניתן בבית המשפט לתעבורה ותחולת סדרי דין אלה במקרה הנוכחי". לאחר מתן ההחלטה ניתן פסק הדין המנחה בעניין זה (רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) – להלן פרשת איטליא ). לאור הלכה זו ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות. טענותיה של המערערת אינן מעוררות שאלות בעלות חשיבות חוקתית, משפטית או ציבורית המצדיקות דיון בערכאה שלישית (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123). כך, הן לגבי טענות המבקשת לגופו של עניין והן לגבי טענותיה לעניין סדר הדין, שכן טענות אלה מהוות יישום של הלכת איטליא, ואינן מעוררות שאלה משפטית חדשה המצדיק דיון בגלגול שלישי.
הבקשה נדחית.
ה נ ש י א
המשנה לנשיא ת' אור:
אני מסכים.
המשנה לנשיא
השופט א' גרוניס:
אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא א' ברק.
ניתן היום,
כ"ו בטבת
התשס"ד (20.1.2004).
ה נ ש י א המשנה
לנשיא ש ו פ ט