פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
5958/07
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
איתמר רוטמן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 27.5.07 בע"פ 70464/07 שניתן על-ידי כבוד השופט ג'
נויטל
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית משפט השלום לתעבורה בתל-אביב-יפו (ת"פ 45756/05) בגין עבירה של עצירת רכב באופן שיש בו משום הפרעה לתנועה, לפי תקנה 71(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה ).
לפי הנטען בכתב האישום, ביום 15.6.2004, עצר המבקש את רכבו (להלן: הרכב) באופן שיש בו משום הפרעה לתנועה.
בישיבת ההקראה שהתקיימה בבית משפט השלום לתעבורה בתל-אביב-יפו (כבוד השופט ש' אייזקסון ) ביום 6.11.2005 הודיע המבקש כי בנו הוא זה שנהג ברכב באותו היום. משהתבקש למסור את מספר הזהות של בנו, מסר המבקש את כתובתו בלבד. בית המשפט קבע את המשך הדיון ליום 24.1.2006.
לדיון שהתקיים 24.1.2006 לא התייצבו לא המבקש ולא בנו, שלא זומן שכן מספר תעודת הזהות שלו לא נמסר על ידי המבקש.
בית משפט השלום לתעבורה הרשיע ביום 24.1.2006
את המבקש, בהיעדרו, בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום וגזר עליו קנס בסך של 250 ש"ח קנס או 2 ימי מאסר תמורתו.
המבקש הגיש לבית משפט השלום לתעבורה בקשה לביטול פסק הדין, בטענה כי מחמת טעות לא רשם את המועד שנקבע לדיון ולכן לא זכר את המועד ולא התייצב לדיון שהתקיים בבית המשפט. ביום 2.8.2006 דחה בית המשפט את הבקשה בקובעו, כי המבקש זומן כדין לדיון שהתקיים ביום 24.1.2006 והוא עקב רשלנותו שכח לרשום את מועד הדיון ביומנו. לרשלנות זאת אחראי המבקש לבדו ולפיכך נשפט כדין בהיעדרו. זאת ועוד, סעיף 27ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה) קובע את חזקת הבעלות של בעל הרכב כמי שנושא באחריות לעבירות שבוצעו באותו הרכב, אלא אם כן, הוכיח למי מסר את החזקה ברכב. הואיל והמבקש לא עמד בנטל הקבוע בסעיף 27ב לפקודת התעבורה, הוא הורשע כדין על פי הקבוע בחוק.
על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.
בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ג' נויטל ) דחה את הערעור בקובעו כי המבקש לא העלה כל סיבה מוצדקת לעצם היעדרותו מן הדיון. יתר על כן, המבקש יכול היה לגרום לכך שבנו יתייצב לדיון, אך חדל משלא עשה כן.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, אשר במסגרתה מעלה המבקש טענה חדשה ולפיה משלא הוכח שנעברה כל עבירה ברכב לא ניתן להרשיעו בה.
דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בקבלת תגובת המשיבה.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. משאין בקשת רשות הערעור מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית אשר תצדיק דיון בגלגול שלישי, בהתאם להלכת בר"ע 103/83 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982), לא ניתן לקבלה ומסיבה זו בלבד דינה להידחות.
מעבר לדרוש יוער, כי גם לגופו של עניין אין מקום לקבל גם את טענתו של המבקש, לפיה שגה בית המשפט משהרשיעו מבלי שהוכח כי אכן הרכב הועמד באופן המפריע לתנועה. לא זו בלבד שמדובר בטענה המועלית לראשונה בבקשה ולא הועלתה בפני הערכאות שקדמו לי, אלא שמשלא התייצב המבקש לדיון בעניינו, למרות שזומן אליו כדין, רואים אותו כמי שהודה בעבירה בה הואשם, ובכך גם ביסודותיה העובדתיים, כפי שאלו תוארו בכתב האישום.
אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, כ"ב באלול התשס"ז (5.9.2007).
ש ו פ ט