רע"פ 6004-23 רע"פ 6004-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט מ' כדורי) ב-עפ"ת 53471-04-23 מיום 26.6.2023 שבמסגרתו נדחה ערעור המבקש על החלטתו של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (השופטת ש' זוכוריצקי-אורי) ב-תת"ע 6973-03-23 מיום 23.4.2023.

2.נגד המבקש הוגש ביום 13.3.2023 כתב אישום המייחס לו נהיגה ברכב שאינו תקין, בניגוד לתקנה 306 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה), ובשל כך נאסר השימוש ברכב זה לפי סעיף 308(א) לתקנות התעבורה. כשבועיים לאחר הגשת כתב האישום, בא-כוח המבקש הגיש לבית המשפט מסמך שכותרתו "תשובת הנאשם לאישום", ובו נכתב כי הלה הקריא למבקש את האישום והסביר לו את תוכנו, וכי המבקש מודה כי נהג ברכב בזמן ובמקום המצוינים בכתב האישום אך כופר ביתר העובדות. מאוחר יותר, ביום 20.4.2023, הודיעה המשיבה על חזרה מהאישום, בהתאם לסעיף 94(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החוק). לנוכח זאת, בא-כוח המבקש ביקש לזכותו מהאישום, בטענה כי חזרת המשיבה מהאישום נעשתה לאחר שנמסרה מטעמו "תשובת נאשם".

3.בית משפט השלום לתעבורה ביטל את האישום נגד המבקש והורה לסגור את התיק בעניינו. ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי בו טען כי יש לזכותו מהאישום – נדחה. בית המשפט המחוזי ציין כי מקומה של תשובת נאשם לאישום, ככלל, היא במסגרת דיון בבית המשפט, וכי חריג לכך הוא אפשרותו של נאשם למסור "הודיה בכתב" לפני פתיחת המשפט. משכך, נקבע כי מאחר שבית משפט השלום לתעבורה לא הקריא למבקש את כתב האישום בעניינו, והמבקש כפר בעיקר העובדות, לא ניתן לראות בהודעתו תשובת נאשם.

4.מכאן הבקשה שלפניי. המבקש שב על טענתו כי חזרת המשיבה מהאישום נעשתה לאחר שמסר תשובת נאשם לכתב האישום, ולכן יש לזכותו מהאישום. בתוך כך, נטען כי על פי נוסח טופס 3 בתוספת לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974, כמו גם תכלית החוק ופרשנות המקלה עם נאשמים, נאשם רשאי להשיב על אישום בכתב אף במקרים שבהם אינו מודה בכל עובדותיו. כמו כן, נטען כי בית המשפט המחוזי שגה בקביעתו כי המבקש "בעיקרו של דבר, כפר בעובדות", שכן המבקש הודה בהודעה שמסר בעובדות הבסיסיות של כתב האישום וכפר רק בעניין אי-תקינות הרכב שבו נהג.

5.המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה. לטענתה, לפי סעיף 152 לחוק תשובת נאשם תיעשה במענה לשאלת בית המשפט, ולא בכתב ובהודעה "וולונטרית" של הנאשם; ולפי סעיף 240 לחוק, בעבירות קלות מהסוג שבו המבקש הואשם אין תחולה לסעיף 123 המאפשר להגיש "הודיה בכתב". עוד מודגש כי לפי סעיף 20(2) לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974, הזמנה למשפט בעבירות מסוג זה תיעשה לפי טופס 4 לתקנות, ולא לפי טפסים 3 או 5 שאליהם הפנה המבקש. ממילא, נטען כי טפסים אלה אינם מהווים תשובת נאשם, ומטרתם היא רק לצמצם את גדר המחלוקת בין הצדדים. לנוכח האמור, המשיבה טוענת כי לא ניתן לראות בהודעה שהגיש בא-כוח המבקש כתשובת נאשם לאישום, ועל כן יש לבטלו, כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי.

6.דין הבקשה להידחות. רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים המעוררים סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, או במקרים בהם עולה חשש כי נגרם לו אי-צדק מהותי או עיוות דין (רע"פ 6188/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (27.8.2023)).

7.בא-כוח המבקש הגיש לבית המשפט הודעה בכתב מיוזמתו, כאשר אין חולק כי האישום בעניינו לא נידון בבית המשפט והמבקש ממילא לא התבקש להשיב לו. כאמור, בעבירות קלות מהסוג שבו המבקש הואשם אין תחולה לסעיף 123 לחוק, ומכאן שהסעיף הרלוונטי לעניינו הוא סעיף 152, שלפיו תשובת נאשם תיעשה במענה לשאלת בית המשפט ובתנאי שהאישום לא בוטל מכוח טענה מקדמית. משכך, ובהתאם ללשון החוק, אין לראות בהודעה שהמבקש מסר תשובת נאשם, ותוצאת החזרה של המשיבה מהאישום היא ביטולו.

משאלו הם פני הדברים, ברי כי למבקש לא נגרם עיוות דין ולא קמה עילה להתערבות במסגרת "גלגול שלישי".

8.הבקשה נדחית אפוא.