רע"פ 6098/11 עקארי עוזיאל נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגני הנשיאה ברלינר וגריל והשופטת בר-זיו) מיום 30.6.11 בתיק ע"פ 33267-04-11, בו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום (סגנית הנשיא - כתארה אז - קנטור) מיום 13.3.11 בתיק ת"פ 1427-08.

רקע

ב.

המבקש הורשע על פי הודאתו (במהלך דיון הוכחות שהתקיים למעלה משנתיים לאחר הגשת כתב האישום בו כפר), בשש עשרה עבירות של הוצאת חשבונית מס בלי שהיה זכאי לעשות כן (שווי המס בגין חשבוניות אלה הוא 89,688 ₪). הממונה על עבודות השירות מצא, כי מצבו הרפואי של המבקש אינו מאפשר לו להשתלב בעבודות שירות, וביום 13.3.11 השית עליו בית משפט השלום עשרה חודשי מאסר בפועל, מאסר ומותנה וקנס. בין היתר נדרש בית המשפט לחומרת העבירות, לעובדה שהסכום האמור לא הושב לקופת המדינה, לכך שבעת ביצוע העבירות התנהל נגד המבקש הליך נוסף בשל עבירות מס שבגדרו הושת עליו (בשנת 2002) מאסר מותנה, ולכך שלא הודה בראשית המשפט ואף תרם להתארכותו. מנגד הוזכר מצבו הבריאותי של המבקש, וכן העובדה שכתב האישום הוגש (בשנת 2008) למעלה משש שנים לאחר ביצוע העבירות (בשנים 2001-2000) - אם כי בית המשפט קיבל בעניין זה את הסברי המשיבה לגבי הקושי לאתר את המבקש.

ג.

ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 30.6.11. בין היתר נסקרה הפסיקה בעניין החומרה בה יש לראות עבירות מס, וניתן משקל לעובדה שבזמן ביצוע העבירות התנהל נגד המבקש הליך נוסף, ולכך שהמבקש לא השיב את הכספים (בתיק זה וכן בתיק בו הורשע בשנת 2000). בית המשפט נדרש לשאלת השיהוי בהגשת כתב האישום והתארכות המשפט. בין היתר הוזכר, כי כתב אישום קודם הוגש בשנת 2005 ונמחק כיון שהמבקש לא אותר, וכן נאמר, כי לפחות לחלק מהתארכות ההליך אחראי המבקש. הוטעם, כי "בריאות רופפת של נאשם אינה משמשת עוגן הצלה ממאסר בפועל למי שנאשם בעבירות פיסקליות" (עמוד 8). סוף דבר, נקבע כי פסק דינו של בית משפט השלום "מאוזן כראוי" ומשקף התחשבות גם במצבו הבריאותי ונסיבותיו האישיות של המבקש. עוד נאמר, כי על הסניגור להמציא לשירות בתי הסוהר את התיעוד הרלבנטי לגבי מצבו הבריאותי של המבקש, כדי שזה יוכל לקבל "את הטיפול הרפואי והתרופתי המתאים ככל שיזדקק לו" (עמוד 10).

ד.

כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה שלפנינו, ובה נטען כי תיק זה בא בגדרי המקרים החריגים בהם חומרת העונש מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. בין היתר הוזכר מצבו הבריאותי הקשה של המבקש (כיום בן 54), לרבות אירוע לבבי מחודש מרץ 2011. נטען, כי בית משפט השלום כלל לא נתן משקל לקולה לנסיבות אלה. עוד נטען כלפי השיהוי בהגשת כתב האישום, והוטעם כי המבקש לא שינה את מקום מגוריו מאז ביצוע העבירות, ומאז נחקר עליהן. כן נאמר, כי המשיב הפסיק מיוזמתו את ביצוע העבירות חצי שנה לפני שנחקר עליהן. נטען, כי בתסקיר מבחן (שלא צורף לבקשה אך הוזכר בפסק דינו של בית המשפט המחוזי) המליץ השירות להסתפק בהעמדת המבקש בפיקוח ובהטלת צו שירות לתועלת הציבור בהיקף 140 שעות; ונאמר, כי תסקיר זה גם יצר אצל המבקש ציפייה כי לא ידון למאסר בפועל. ולבסוף נטען, כי מצבו הכלכלי של קשה, גם בשל הנסיבות הרפואיות, ומסיבה זו הוא אינו מסוגל להסיר את מחדליו.

דיון והכרעה

ה.

לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת במקרים חריגים בלבד (רע"פ 6481/95 ימין נגד מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 3579/96 אבו עיד נ' מדינת ישראל (לא פורסם)); ובודאי כך שעה שהבקשה נדרשת אך לעניין חומרת העונש. "הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה" (רע"פ 1475/11 בנאי נ' מדינת ישראל (לא פורסם) - השופט ג'ובראן); אינני יכול לומר כי המקרה שלפנינו באה בגדרים אלה של "סטייה ניכרת ממדיניות הענישה". בפרט כך, שעה שהעבירות נשוא כתב האישום נעברו שעה שנגד המבקש התנהל הליך אחר בעבירות מס. אינני מקל ראש במצבו הרפואי של המבקש, אף לא בזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, ואולם גם תקופת המאסר שהושתה אינה מאוד ארוכה, בלא שאקל ראש בכל תקופת מאסר, ועל חומרתן של עבירות מס אין צורך להרחיב, ואזכיר רק כי הן כגניבה מקופת המדינה ולא פחות חמורות הן מגניבה מכיס היחיד.

ו.

סוף דבר אין בידי להיעתר לבקשה, ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. המבקש יתייצב לריצוי מאסרו במועד ובמקום שקבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 21.7.11, קרי, יום 15.9.11 עד שעה 0900 במדור הערעורים בבית המשפט המחוזי בחיפה.