רע"פ 6116/01 אלי ג'אן נ. מדינת ישראל

1.זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (כבוד השופטים ד' ברלינר, ז' המר וי' שטופמן) מיום 19.7.01 בע"פ 70086/01 בו נדחה ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת ק' רג'ינאנו) בת.פ. 1258/97.

המבקש 1 הורשע בבית משפט השלום בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ונגזר עליו, בין היתר, עונש של 10 חודשי מאסר לרצוי בפועל. המבקש 2 הורשע בבית השלום בעבירות של הפרעה לעובד ציבור ונהיגה בחוסר זהירות, ונגזר עליו, בין היתר, עונש של 5 חודשי מאסר לריצוי בפועל. בית משפט השלום הפעיל תקופות מאסר מותנות שנגזרו על המבקשים בגין הרשעות קודמות, באופן שחלק מהן חופף את תקופות המאסר שהוטלו בגין העבירות דנן. המבקשים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית משפט השלום, וערעור זה נדחה, הן לעניין טענותיהם כנגד עצם הרשעתם והן לעניין טענותיהם כנגד חומרת העונש שנגזר עליהם. כעת, עותרים המבקשים ליתן להם רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

2.אשר לעצם ההרשעה - טוען המבקש 1, בעיקרו של דבר, כי היסוד העובדתי של עבירת תקיפת שוטר לא התקיים, שכן השוטר שנפגע על ידו נכנס לחצר הבית בו שהה בלא שהייתה לו סמכות לכך, ועל כן לא הותקף השוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק, כדרישת סעיף 274 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"). כן טוען המבקש 1, כי לא הוכח כי מעשיו לוו בכוונה מצדו להכשיל את השוטר במילוי תפקידו, כנדרש על פי סעיף 274(1) לחוק העונשין. המבקש 2 מערער על הרשעתו בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות, וטוען כי לא היה מקום לבסס את הרשעתו על עדויותיהם של עדי התביעה, שכן עדויות אלו אינן מהימנות.

אשר לחומרת העונש - שני המבקשים טוענים, כי העונש שהושט עליהם חמור יתר על המידה, וכי בית המשפט קמא לא נתן את המשקל הראוי לנסיבותיהם האישיות המקילות, לטענתם.

3.דין הבקשה להידחות. הטענות אותם מעלים המבקשים הן טענות עובדתיות בעיקרן - ואלה נדונו בשתי ערכאות. אין אני מוצא גם צורך לדון בשאלת סמכותם של פקחי משרד החקלאות להיכנס לחצר הבית בו שהו המבקשים, בעת התרחשות האירועים דנן, שכן בית המשפט קמא קבע בין השאר, כי לשוטר שהותקף הייתה סמכות להיכנס לחצר בהתבסס על מספר טעמים חלופיים אחרים. כך למשל קבע בית המשפט קמא, כי לשוטר הוקנתה סמכות כאמור מכוח סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט1969-, אם משום שהיה לו יסוד להניח שמבצעים בחצר פשע, אם משום שתופשי הבית פנו לעזרתו, ואם משום שהפקחים פנו לעזרתו והיה לו יסוד להניח שמבוצעת בחצר עבירה. סמכות השוטרים על פי סעיף זה אינה נגזרת בהכרח מסמכותם של הפקחים. בית המשפט קמא קבע, כי פגיעתו של המבקש 1 בשוטר לוותה בכוונה להפריע לו במילוי תפקידו. גם ממצא זה נבחן בשתי ערכאות ואין מקום להתערב בו בשלב זה. ודוק: הכוונה הנדרשת בעניין זה מתייחסת לעניין הרציה להפריע לשוטר במילוי תפקידו. אשר למבקש 2, בית המשפט קבע, כי בעת שפקחי משרד החקלאות דלקו אחריו, הוא נהג במהירות גבוהה ובצורה פרועה. קביעה עובדתית זו של בית המשפט קמא מעוגנת בראיות שהונחו בפניו, ואין מקום להתערב בה בגלגול שלישי.

אשר לחומרת העונש, בית המשפט המחוזי התייחס לנסיבותיהם האישיות של המבקשים בין השאר כפי שבאו לכלל ביטוי בתסקירי שרות המבחן ונתן להן את המשקל הראוי בגזרו את דינם. העונשים שהוטלו על המבקשים אינם חמורים יתר על המידה (ובוודאי שלא במידה המצדיקה התערבות ערכאת ערעור בגלגול שלישי); זאת במיוחד לאור עברם הפלילי העשיר של המבקשים והעובדה כי בית המשפט קמא הפעיל תקופות מאסר מותנות שאורכן גדול גם בהשוואה לאורך תקופת המאסר הכוללת - זו שהופעלה וזו שהוטלה עליהם. חלק מן העונשים המותנים הופעלו, כאמור, באורח חופף.

4.אשר על כן הבקשה נדחית. המבקשים יתייצבו לריצוי עונשם בבית משפט השלום בכפר סבא ביום 28.10.01 בשעה 10:00.