רע"פ 6216/01 אברהם חיאייב נ. מדינת ישראל

השופט י' טירקל :

1.בית משפט השלום באשקלון הרשיע את המבקש בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. כפי שנקבע בהכרעת הדין נהג המערער ברכבו במהירות של 70 קמ"ש לפחות ובהגיעו לצומת לא ציית לרמזור אדום והתנגש בכלי רכב אחר שפנה שמאלה בצומת. כתוצאה מן התאונה נהרג נהגו של הרכב האחר והמבקש ונוסע נוסף נחבלו. בית משפט השלום שקל את נסיבות התאונה, את נסיבותיו האישיות ואת מצוקתו הנפשית של המבקש בעקבות התאונה, וגזר עליו מאסר לתקופה של 20 חודשים, מתוכם 9 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. כמו כן פסל אותו מלהחזיק רשיון נהיגה במשך 8 שנים וכן השית עליו קנס בסך 5,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שדן בערעורו של המבקש על פסק הדין, דחה את ערעורו על הכרעת הדין; וברוב דעות דחה גם את הערעור על העונש. השופט בעל דעת המיעוט סבר שיש להעמיד את תקופת המאסר לריצוי בפועל על 6 חודשים בלבד באופן שניתן יהיה לשקול את ריצויה בעבירות שירות.

המבקש מבקש להרשות לו לערער על עונש המאסר בפועל שנגזר עליו.

2.טענתו העיקרית של בא כוח המבקש היא כי מאז נגזר עונשו חלה הדרדרות חמורה במצבו הנפשי, המצדיקה הקלה בעונש. לענין זה סומך הוא על חוות דעת של שני פסיכיאטרים המצביעים על מצבו הנפשי הקשה, המחייב טיפול נפשי תרופתי ופסיכיאטרי, ועל החשש להחמרה נוספת במצב. עוד עומד בא כוח המבקש, בבקשתו שבכתב ובטענותיו לפנינו, על הרקע האישי והמשפחתי החיובי של המבקש, שאף הוא מצדיק, לדעתו, הקלה בעונש.

3.לא מצאנו מקום להמתיק את עונשו של המבקש יותר משעשה בית משפט השלום. נסיבות התאונה היו חמורות ביותר. המבקש נהג ברכבו לתוך צומת קסטינה, מכיוון צפון לדרום, בנסיעה רצופה במהירות של 70 קמ"ש לפחות, בזמן שהרמזור היה אדום בכיוונו של המבקש. כתוצאה מכך פגע רכבו של המבקש בדופן שמאל של כלי רכב שהיה נהוג בידי נהג שפנה שמאלה בצומת, מכיוון קריית מלאכי לכיוון צפון. מעצמת המכה נהדף אותו כלי רכב לעבר משאית אחרת ונהג הרכב שנפגע על ידי רכבו של המבקש נהרג.

כבר נאמר כי "הקטל הנורא בכבישי הארץ מחייב אותנו להקשות את ליבנו ולנהוג עם עבריינים כאלה במידת הדין ולא במידת הרחמים. משמעות הדברים היא שיש להעלות את רמת הענישה בכיוון העונשים המירביים הקבועים בחוק, תוך הפחתת המשקל היחסי של הנסיבות האישיות - - - השעה צריכה לכך" (דברי ברע"פ 2842/96 כחלון נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) והאסמכתאות שם). במקרה הנדון לא נקט בית משפט השלום - ובעקבותיו בית המשפט המחוזי - ברמת הענישה המירבית והסתפק בעונש קל בהרבה; וכפי שהסביר זאת - מתוך התחשבות במצבו של המבקש.

4.בא כוח המבקש שטח בפנינו חששות נוספים, שיסודם במחשבות אובדניות של המבקש. אנו סבורים כי מצב זה מצריך תשומת לב מיוחדת של רשויות בית הסוהר, ובמיוחד מב"ן. לפיכך, כאשר יגיע המבקש לריצוי עונשו במתקן כליאה של שירות בתי הסוהר, ייבדק, אפוא, על ידי פסיכיאטר שיחליט בדבר הטיפול הרפואי הדרוש לו. אם יתברר שמצבו של המבקש אינו מאפשר החזקתו במאסר, יעביר הפסיכיאטר לרשויות בית הסוהר את המלצותיו על מנת שיטפלו בשחרורו המוקדם, אם יימצא שיש מקום לכך.

5.הבקשה להרשות ערעור נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 6.1.02, לא יאוחר משעה 10:00, במזכירות בית משפט השלום באשקלון.