פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
6292/10
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשים:
1. הובלות עבוד בע"מ
2. אמיל ח'טיב
נ ג ד
המשיבה:
המשטרה הירוקה המדור לאיכות הסביבה
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בחיפה מיום 18.8.10 בע"ח 26570-08-10 שניתנה על ידי כבוד
השופטת ח' הורוביץ
בשם המבקשים:
עו"ד עאדל עקל
בשם המשיבה:
עו"ד עדי מנחם
החלטה
בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בע"ח 26570-08-10 (כבוד השופטת ח' הורוביץ ) מיום 18.8.2010 אשר דחתה את הערר שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בעכו בה"ת 19100-08-10 (כבוד השופטת ש' פיינסוד-כהן ).
ביום 18.7.2010 נתפסה משאית שבבעלות המבקשת
1 בעת שנהג בה המבקש 2 על ידי המדור לאיכות הסביבה של משטרת ישראל, בגין חשד לביצוע עבירה של השלכת פסולת בניין ברשות הרבים, לפי סעיף 2 לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 (להלן: החוק ).
המבקשים הגישו בקשה להחזרת הנכס התפוס לבית משפט השלום בעכו בטענה כי לא הושלך מהמשאית פסולת אלא שבר שיש שהוא חומר לא מזיק לסביבה וכי החומר נשפך בשטח פרטי. ביום 15.8.2010 דחה בית משפט השלום את הבקשה וקבע כי השטח בו נשפך החומר הוא שטח אשר עונה על ההגדרה של רשות הרבים המופיעה בחוק וכי החומר שנשפך עונה על ההגדרה של פסולת בניין המופיעה בחוק. עוד ציין בית המשפט כי כנגד המבקשת 1 מתנהלות שתי חקירות נוספות בגין שתי עבירות דומות
וכי המשיבה ביססה את היסוד הסביר לחשד כי ייעשה במשאית שימוש לצורך ביצוע עבירות.
המבקשים הגישו ערר על ההחלטה הנ"ל לבית המשפט המחוזי בחיפה אשר דחה את הערר וקבע כי לא מצא מקום להתערב בקביעותיו המבוססות של בית משפט השלום. בית המשפט דחה את טענות המבקשים לפיהן החומר שהושלך הוא אינו פסולת וכי החומר הושלך בשטח בבעלות פרטית.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי אשר בגדרה שבים וטוענים המבקשים כי החומר שהושלך מהמשאית אינו פסולת בנייה וכי בכל מקרה הוא לא הושלך ברשות הרבים. עוד טוענים המבקשים, בין היתר, כי החקירה כנגדם הסתיימה בלא שיוגש כתב אישום וכי אין כל עילה לתפיסת המשאית.
לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטות הערכאות שקדמו לי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות.
עניינם של המבקשים כבר נדון בפני שתי ערכאות שונות. ככלל, הלכה היא, כי רשות ערעור לדיון בגלגול שלישי, ניתנת במשורה באותם מקרים חריגים אשר מעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית וציבורית החורגת מעניינם הפרטי של בעלי הדין. במקרה שבפניי הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית, אשר תצדיק דיון בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3)
123 (1982)). מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
אף לגופו של עניין דין הבקשה להדחות. טענותיהם של המבקשים לעניין טיב החומר שהושלך מהמשאית ואפיונו של המקום בו הושלך נידונו בפני הערכאות הקודמות ונדחו. בעניין זה מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה החומר שהושלך מהמשאית הוא פסולת בנייה וכי השטח שבו הושלך עונה על ההגדרה של "רשות הרבים" כפי שהיא מופיעה בחוק. כן מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה בנסיבות העניין, ובייחוד לאור העובדה כי המבקשת 1 מעורבת, לכאורה, בעבירות מסוג זה זו הפעם השלישית, אין פסול בהחלטה לדחות את הבקשה להחזרת תפוס.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
ניתנה היום, כ"ז בתשרי התשע"א (5.10.2010).
ש ו פ ט