פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
6319/11 - א'
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
מיכאל בהתא
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בירושלים מיום 12.7.11 בעפ"ת 12234-07-11 שניתן על ידי כבוד
השופט הבכיר אמנון כהן
ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט הבכיר אמנון כהן ) ב עפ"ת
122234-07-11 מיום 12.7.11, שבגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (סגן הנשיא השופט יוסף ריבלין ) בתת"ע 12563/08 מיום 23.5.11.
רקע והליכים
ב.
כנגד
המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה ברכב בשכרות לפי סעיפים
62(3); 64ב(א) וסעיף 39א לפקודת התעבורה [נוסח חדש]
התשכ"א-1961 ותקנה 169א לתקנות התעבורה התשכ"א-1961. על פי כתב האישום ביום 31.5.08 נהג המבקש ברכב, ובבדיקת ינשוף שנערכה לו נמצא בנשיפתו ריכוז של 515 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אויר.
ג.
ביום 8.11.09 הודה המבקש בעובדות כתב האישום, והדיון בעניינו נדחה, בין היתר לשם קבלת תסקיר מטעם שירות המבחן. ביום 29.6.10 הורשע המבקש, על יסוד הודאתו, בעבירה של נהיגה בשכרות. בית המשפט גזר על המבקש עונש של 8 חודשי מאסר בפועל, במסגרת הפעלת עונש מאסר על תנאי שנגזר עליו בתיק קודם; חודש מאסר בפועל לריצוי בחופף; 3 חודשי פסילה בפועל במסגרת הפעלת עונש פסילה על תנאי מתיק קודם, ו-27 חודשי פסילה לריצוי בחופף. בגזר הדין הדגיש בית המשפט כי זוהי עבירה שלישית למבקש שעניינה נהיגה בשכרות, וכי מהתנהלותו עולה כי לא הפנים את חומרת העבירה.
ד.
בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש על גזר הדין. בעניין הימשכות ההליך בבית משפט השלום, העיר בית המשפט כי התנהלות המבקש היא שגרמה לכך. כן צוין כי מן התסקיר האחרון שהוגש לבית המשפט, עולה שהמבקש ניתק את הקשר עם שירות המבחן, ובהתאם לכך לא ניתנה המלצה בעניינו. בית המשפט הדגיש את הצורך במדיניות ענישה מחמירה בעבירות של נהיגה בשכרות, ובהינתן הרשעותיו הקודמות של המבקש קבע כי העונש שנגזר עליו אינו חריג ואינו מצדיק התערבותה של ערכאת ערעור.
הבקשה
ו.
בבקשה טען המבקש כי הוא מעוניין ל"ערער" - כמובן אפשרית רק רשות ערעור - על רכיב המאסר בפועל שנגזר עליו, וביקש שימונה לו סניגור שייצגו. בד בבד הגיש בקשה לעיכוב ביצועו של עונש המאסר, עד להחלטה בבקשת רשות הערעור.
הכרעה
ז.
לאחר העיון לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה למינוי סניגור לצורך הגשת בקשה לרשות ערעור פלילי, שהוגשה היום - 4.9.11, יום לפני המועד להתייצבות המבקש לריצוי המאסר ; זאת - לאחר שפסק הדין בבית המשפט המחוזי ניתן ביום 12.7.11, והיה למבקש מלוא הזמן לפנות לעניין זה במועד מוקדם בהרבה, אם לסנגוריה הציבורית שייצגה אותו לפני כן, ואם לבית משפט זה. יתכן שהדבר אינו נהיר למבקש, אך אין ערעור בזכות בשלב הנוכחי אלא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בלבד, בזו ניתנת במשורה. אילו היה העיון בחומר שבתיק מגלה לכאורה על פניו עילה לכך אולי ניתן היה, חרף האמור, לשקול את המבוקש. ואולם, עיון בחומר אינו מגלה זאת על פניו, בלא שאטע מסמרות. בית משפט השלום ציין, כאמור, בגזר הדין מיום 23.5.11, כי המדובר בנהיגת המבקש בשכרות זו הפעם השלישית, וכי היה ער לתסקיר מיום 27.4.11 (שבו לא ניתנה המלצה טיפולית).
ח.
בית המשפט המחוזי חזר על כך בפסק דינו מיום 12.7.11, בהטעימו כי בית משפט השלום לתעבורה הפעיל עונש מאסר על תנאי קודם בחופף לעונש הנוכחי, והוסיף, "כי כאשר אדם נוהג בשכרות, הוא מסכן את חייהם של ציבור המשתמשים בדרך". המבקש לא הציג כל טעם לבקשת הערעור שבדעתו להגיש. בנסיבות אלה איני רואה מקום למינוי סניגור ציבורי, בודאי לא במועד בו הוגשה הבקשה ונוכח כל הנסקר מעלה, המדבר בעדו. איני רואה איפוא אף מקום לעיכוב ביצוע, ואיני נדרש לשאלת הגשתה העתידה של בקשת רשות ערעור, אם בכלל.
ט.
על המבקש להתייצב לריצוי עונשו מחר 5.9.11 בשעה 8:00 בתחנת המשטרה במגרש הרוסים, כפי שקבע בית המשפט המחוזי.
ניתנה היום, ה' באלול התשע"א (4.9.2011).
ש ו פ ט