רע"פ 6380/09 יוסף בן זקן נ. מדינת ישראל

המבקש הועמד לדין בפני בית-המשפט לתעבורה בתל-אביב, באשמת נהיגה בקלות ראש וכאשר בגופו מצויים תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן. במהלך משפטו הודה המבקש כי נהג ברכב ואף ביצע פניית פרסה אסורה, אולם כפר בכך שהיה נתון תחת השפעתו של סם מסוכן. בתום שמיעתן של הראיות הרשיע בית המשפט את המבקש בעבירות שיוחסו לו, ובהמשך דן אותו לקנס בסך 2000 ש"ח, פסילה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה במשך שלוש וחצי שנים בפועל ושנה אחת על תנאי, 12 חודשים מאסר על-תנאי וקנס בסך 2000 ש"ח. ערעור שהגיש המבקש לבית-משפט המחוזי נדחה.

בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. נטען, כי למשטרה לא היה "חשד סביר" לעיכובו עקב נהיגה כשהוא נתון להשפעתו של סם, ועל כן נכון היה לקבוע כי הבדיקה שנערכה לו ותוצאתה בטלות מעיקרן. ועוד נטען, כי למשטרה היו מניעים נסתרים לעיכובו וחקירתו, ומניעים אלו הוסתרו מפניו ללא צו חיסיון כדין.

לא מצאתי ממש בבקשה זו. המבקש, על פי הודאתו, ביצע פנית פרסה אסורה, וזו בודאי עילה לעיכובו לצורך רישום דו"ח עבירה. באשר לטענה לפיה היה לשוטר מניע נסתר לעיכובו של המבקש, זו שאלה שבעובדה אשר נבחנה בידי הערכאה הדיונית, ולא נמצא בה ממש. לעניין זה הסביר השוטר יוסי משה חי (ראו עמ' 7 לפרוטוקול הדיון), כי ביצע פעילות בעקבות מידע לפיו אדם נוהג ברכב כשהוא נתון להשפעתם של סמים. אולם הוא לא הסתפק באותו חשד בלבד, ומסקנתו התבססה גם על מאפייני התנהגותו של המבקש (ראו עמ' 8): "הנהג דיבר בצורה איטית ובכבדות התגובות שלו היו איטיות. זה מעיד גם על סמים וגם על שכרות". בעקבות כך נלקחה מהמבקש, בהסכמתו, דגימת שתן, ובדיקת מעבדה גילתה בה תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.

הנה כי כן, בהרשעת המבקש לא נפל פגם כלשהו, ועל כן מדובר בבקשת סרק שדינה להידחות, וכך אני עושה.