החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 6434/05 ג'ורג' אמרזיאן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · הסעה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים וענישה בגינהבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בערעור על קולת העונש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש הורשע בהסעה שלא כדין והושת עליו עונש מותנה וקנס בבית משפט השלום. בית המשפט המחוזי קיבל ערעור המשיבה על קולת העונש והוסיף 45 ימי מאסר בפועל. בקשת רשות הערעור נדחתה מאחר שטענות חומרת העונש אינן עילה לרשות ערעור אלא במקרים חריגים של סטייה ממדיניות הענישה, והמקרה אינו נמנה עליהם.

העובדות

המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירה של הסעה שלא כדין לפי חוק הכניסה לישראל. בית משפט השלום גזר עליו מאסר על תנאי וקנס. המשיבה ערערה על קולת העונש, ובית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והשית על המבקש 45 ימי מאסר לריצוי בפועל.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בחומרת העונש שהושת על המבקש בערעור המשיבה, כאשר בית המשפט המחוזי החמיר את העונש והשית מאסר לריצוי בפועל?
  2. 2.האם נמצא מקרה חריג המצדיק מתן רשות ערעור על טענת חומרת עונש?

הלכות

  1. 1

    טענות בדבר חומרת העונש אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור, אלא במקרים חריגים כגון סטייה מהותית ממדיניות הענישה המקובלת.

    ״כידוע, טענות בדבר חומרת העונש אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור, זולת מקרים חריגים, בהם מתגלה, לדוגמה, סטייה מהותית ממדיניות הענישה המקובלת.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הסעה שלא כדין
  • חומרת העונש
  • רשות ערעור
  • קולת העונש
  • מדיניות הענישה
  • מאסר לריצוי בפועל

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

6434/05

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

ג'ורג' אמרזיאן

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום

21.6.05, בתיק ע"פ 9305/05, שניתן על ידי כבוד השופטים: צ' סגל, י' נועם,

ר' כרמל

בשם המבקש: עו"ד ג'

בולוס

החלטה

בכתב אישום שהוגש לבית משפט השלום בירושלים יוחסה למבקש, ג'ורג' אמרזיאן, עבירה של הסעה שלא כדין לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. המבקש הורשע, על-פי הודאתו, ובית-משפט השלום גזר לו 2 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 2000 ש"ח.

המשיבה, שלא השלימה עם גזר הדין, ערערה לבית המשפט המחוזי (השופטים צ' סגל, י' נועם, ר' כרמל), ואת השגותיה כיוונה לקולת העונש, אשר אינו מבטא, כך על-פי טענתה, את מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מתחום זה. ערעור המשיבה נתקבל, ובית המשפט המחוזי השית על המבקש - נוסף על המאסר המותנה והקנס שנגזרו לו בבית משפט השלום - 45 ימי מאסר לריצוי בפועל.

כעת, עותר המבקש לקבל רשות ערעור, ואת השגותיו מפנה הוא כנגד חומרת העונש. לטענתו, שגה בית המשפט המחוזי עת קיבל את ערעורה של המשיבה והשית עליו עונש מאסר לריצוי בפועל, מאחר ולא ניתן די משקל לשיקולים שונים התומכים בהשתת עונש קל יותר, בהם עברו הנקי.

דין הבקשה להידחות. כידוע, טענות בדבר חומרת העונש אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור, זולת מקרים חריגים, בהם מתגלה, לדוגמה, סטייה מהותית ממדיניות הענישה המקובלת. המקרה שבפנינו אינו נמנה על חריגים אלה, ומכאן החלטתי לדחות את הבקשה.

ניתנה היום, כ"ח בסיוון תשס"ה

(5.7.2005).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 9305/05

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • רע"פ 3204/09יאסין זוביידאת נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1טענות בדבר חומרת העונש אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור, אלא במקרים חריגים כגון סטייה מהותית ממדיניות הענישה המקובלת.