רע"פ 6463/07 יוסי קליינברגר נ. מדינת ישראל

1.

נגד המבקש הוגש לבית-משפט השלום לתעבורה בחיפה כתב-אישום, המייחס לו עבירה של שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה, לפי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. ברם, הוא לא התייצב לדיון במשפטו, וזאת על-אף שמועד הדיון הודע לו. משכך, הוא נמצא אשם על פי העובדות שיוחסו לו, ובית המשפט דן אותו לשלם קנס בסך 800 ש"ח.

המבקש הגיש בקשה לבטל את פסק-הדין שניתן בהעדרו, וטען כי לא התייצב לדיון הואיל ולא קיבל הזמנה למשפט. בקשה זו נדחתה מן הטעם הפשוט שמועד הדיון נקבע בנוכחות המבקש. או אז הוא הגיש בקשה נוספת, והפעם טען כי היה חולה ביום הדיון. גם בקשה זו נדחתה.

את השגותיו כנגד פסק הדין הביא המבקש בערעור שהגיש לבית-המשפט המחוזי, אולם הוא לא טרח לציין כי פנה לבית משפט השלום בבקשות לביטול פסק-הדין. בעקבות כך הנחה אותו השופט המלומד של בית משפט קמא, לפנות לערכאה הדיונית ולהגיש לה בקשה מסוג זה, וכתוצאה מכך דן בית משפט השלום בעניינו של המבקש בשלישית, ודחה את בקשת הביטול בנימוק שנמצאו אי-התאמות בטעמים אותם ציין המבקש.

המערער פנה אפוא פעם נוספת לבית-המשפט המחוזי, וגם בפניו טען כי לא התייצב למשפט משום שלא חש בטוב, ומשום שסבר כי יקבל זימון לדיון. בנוסף, טען כי ניסה ליצור קשר טלפוני עם מזכירות בית-המשפט ביום הדיון, אולם הדבר לא עלה בידו. בית-המשפט המחוזי דחה את הערעור בקובעו:

"התנהלותו של המערער בבתי-המשפט השונים מעלה ספקות באשר לתום ליבו. בהתחשב בכך שמועד הדיון היה יודע למערער ולאור מכלול הנסיבות, סבורני כי יש מקום לדחיית הערעור" (עמוד 2 לפסק-הדין).

2.

עתה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק-דין זה, ובקשתו מנומקת באותם טעמים שהציג בפני ערכאות קמא. כמו כן, טען כי הוא נאלץ לשלם את הקנס בצרוף תוספת פיגורים, אף שהגיש בקשות לעיכוב ביצוע התשלום.

3.

דין הבקשה להידחות. למבקש ניתנה הזדמנות להביא את דברו בפני בית המשפט קודם להרשעתו, אך מטעמים שפשרם לא התברר, הוא בחר שלא להתייצב לדיון מבלי שהקדים ונטל רשות לכך מבית המשפט. בנסיבות אלו, ומשעניינו של המבקש התברר בפני שתי ערכאות, לא מצאתי כי הוכחה עילה ללבנו בשלישית.

הבקשה נדחית.