פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
6489/06
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
רם ברמן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"פ
71766/04 מיום 30.6.06, שניתן על-ידי כבוד השופטים ד' ברלינר, ז' המר ור'
בן-יוסף
החלטה
כנגד המבקש הוגש כתב אישום לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ת"פ 10363/00) המייחס לו עבירות של שימוש לרעה בכוח המשרה לפי סעיף 280(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק), מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק, סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק, פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(7) יחד עם סעיף 5 ולפי סעיף 2(9) יחד עם סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הפרטיות) והפרת חובת סודיות לפי סעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות.
ביום 23.5.04 הרשיע בית-משפט השלום בתל-אביב-יפו (כבוד השופט ח' אפרתי) את המבקש בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. על המבקש הושת ביום 13.7.04 עונש של ארבעה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. מאחר ומחוות דעת הממונה עלה כי המבקש אינו מסוגל לבצע עבודות שירות, החליט בית-משפט השלום ביום 1.9.04, בהסכמת הצדדים, לדחות את ריצוי עונשו בתשעים ימים.
על פסק-דינו של בית-משפט השלום ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.
בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטים ד' ברלינר, ז' המר וי' בן-יוסף) דחה ביום 30.6.06 את ערעור המבקש על פסק-הדין. עם זאת, משנטען על-ידי המבקש, כי המניעה לביצוע עבודות שירות הוסרה, החליט בית-המשפט המחוזי להפנות את המבקש בשנית לממונה על עבודות השירות לצורך עריכת חוות דעת חדשה בעניינו. ביום 16.10.06 אמור להתקיים בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב דיון נוסף בעניינו של המבקש, לצורך קבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות.
על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית-משפט זה, בגדרה מעלה הוא טענות מטענות שונות כנגד הרשעתו בדין, אשר איני רואה צורך להרחיב עליהן את הדיבור כעת. המשיבה מנגד סבורה, כי יש לדחות את הבקשה על הסף, מאחר וההליך בבית-המשפט המחוזי טרם הסתיים.
דין הבקשה להידחות על הסף. בקשת רשות הערעור דנא מקדימה את זמנה. כל עוד לא הונחה בפני בית-משפט קמא חוות הדעת הנוספת של הממונה על עבודות השירות וממילא לא הוחלט דבר באשר לאופן בו ירצה המבקש את עונשו, פסק-הדין בעניינו טרם הפך סופי, ועל כן בשלב זה הוא אינו רשאי לערער עליו. עמד על כך בית-משפט זה בציינו:
"זכותו של אדם לערער על פסק-דין בהליך פלילי קמה משעה שבית-המשפט קם מכיסאו, ובלשונו של הנשיא מ' שמגר: "אם נותר לשופט לעשות דבר מה נוסף, אין החלטתו בגדר פסק-דין. משסיים השופט את מלאכתו, נפתחים בפני בעל דין, הרואה עצמו מקופח, שעריו של בית המשפט לערעורים" (ע"פ 1509/91 כדורי נ' מדינת ישראל , פ"ד מה (3) 652, 655). והנה, גזירת עונשו של מי שהורשע והתבקשה בעניינו חוות דעת מהממונה על עבודות השירות, אינה נשלמת קודם שהוגשה חוות הדעת, ובטרם הכריע בית-המשפט בדבר האופן בו ישא הנאשם בעונש (רע"פ 2288/06 סיאני נ' מדינת ישראל
(טרם פורסם); ע"פ 537/89 מדינת ישראל נ' אברהמין , פ"ד מג(4) 772; ע"פ 1276/95 מדינת ישראל נ' בעדש (לא פורסם); רע"פ 271/01 טולדנו נ' מדינת ישראל , פ"ד נה(3) 830 ( .
למותר לציין, כי לאחר שבית-המשפט המחוזי ייתן החלטתו באשר לאופן בו יירצה המבקש את עונשו ופסק-דינו ייהפך לסופי, תהא פתוחה בפני המבקש הדרך לפנות לבית-משפט זה בבקשת רשות ערעור חדשה, באם יהיה מעוניין בכך.
הבקשה נדחית, איפוא.
ניתנה היום, כ"ג בתשרי תשס"ז
(15.10.06).
ש
ו פ ט