החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 6550/04 פולט דזורייב נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · ערעור על חומרת עונשבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי על חומרת העונש שנגזר בגין עבירות מרמה והונאה בכרטיסי חיוב ונהיגה בזמן פסילה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי על חומרת עונש של שנתיים מאסר בפועל בגין עבירות מרמה בכרטיסי חיוב ונהיגה בזמן פסילה. בית המשפט קבע כי טענות לחומרת עונש בלבד אינן מצדיקות רשות ערעור אלא במקרים חריגים. הבקשה נדחתה, שכן העונש אינו חורג מרמת הענישה המקובלת נוכח היקף השיטתיות של המעשים.

העובדות

המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות מרמה והונאה בכרטיסי חיוב גנובים ומזויפים, התחזות, שימוש במסמך מזויף ונהיגה בזמן פסילה ללא רישיון וביטוח. בית משפט השלום גזר עליו שנתיים מאסר בפועל, עשרה חודשי מאסר על תנאי ופסילה של חמש שנים, וערעורו לבית המשפט המחוזי על חומרת העונש נדחה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתיר ערעור על חומרת העונש במקרה שאינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים זאת?
  2. 2.האם העונש שנגזר על המבקש בגין עבירות מרמה בכרטיסי חיוב ונהיגה בזמן פסילה חורג מרמת הענישה המקובלת?

הלכות

  1. 1

    טענות לעניין חומרת העונש בלבד אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור אלא במקרים חריגים ומיוחדים המצדיקים זאת

    ״ככלל טענות לעניין חומרת העונש בלבד אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור אלא במקרים חריגים ומיוחדים המצדיקים זאת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    העונש אינו חורג מרמת הענישה המקובלת בשל היקף העבירות ושיטתיות המעשים

    ״העונש שנגזר עליו אינו חמור כלל ואין הוא חורג מרמת הענישה המקובלת לגבי העבירות אותן ביצע״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • חומרת העונש
  • כרטיס חיוב
  • זיוף מסמך
  • הונאה בכרטיס חיוב
  • נהיגה בזמן פסילה
  • התחזות לאדם אחר
  • רמת הענישה המקובלת
  • מאסר לריצוי בפועל

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

6550/04

בפני:

כבוד השופטת א' חיות

המבקש:

פולט דזורייב

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו מיום

30.5.04 בע"פ 70832/04 שנתנה מפי כבוד השופטים: ד' ברלינר, ז' המר וי'

שיצר.

בשם המבקש: עו"ד יוסף

רבייב

החלטה

1.בכתב אישום שהוגש נגד המבקש, כפי שתוקן במסגרת הסדר טיעון, יוחסה לו שורה של עבירות מרמה והונאה בקשר לכרטיסי חיוב שזייף. על פי כתב האישום החזיק המבקש ברשותו מספר רב של כרטיסי אשראי גנובים ומזויפים, אשר את חלקם זייף בעצמו, ובאמצעותם ביצע רכישות שונות. עוד נטען בכתב האישום כי המבקש, אשר רישיונו נשלל והופקד בבית המשפט לתעבורה, נהג ברכב בזמן פסילה מספר פעמים ובאחת מן הפעמים, לכשעוכב על ידי שוטר תנועה, הציג עצמו כבעליה של תעודת רישיון של אחר אליה הצמיד את תמונתו. בשל המעשים שפורטו, יוחסו למבקש עבירות של התחזות לאדם אחר, שימוש במסמך מזוייף וסדרת עבירות של גניבת כרטיס חיוב, זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר והונאה בכרטיס חיוב, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח ונהיגה ללא רישיון רכב תקף.

2.בית משפט השלום ברמלה (כבוד השופט ש' ברוך) הרשיע את המבקש, על פי הודאתו, בעבירות שיוחסו לו וגזר עליו שנתיים מאסר לריצוי בפועל, עשרה חודשי מאסר על תנאי, שלילת רישיון נהיגה לתקופה של חמש שנים מיום שחרורו ממאסר והשבת כספי המתלוננים. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו על חומרת עונשו נדחה ובית המשפט המחוזי (כבוד השופטים ד' ברלינר, ז' המר וי' שיצר) קבע כי העונש שהושת על המבקש אינו חמור כלל נוכח חומרת העבירות שנעברו על ידו והשלכותיהן. בית המשפט הדגיש את הנזק אשר עבירת המרמה בכרטיסי חיוב עלול לגרום לשיטת המסחר בישראל המבוססת, במידה רבה, על הסחר באמצעותם. אשר לנהיגה בזמן פסילה, ציין בית המשפט, כי המבקש זלזל בצווי בית המשפט וסיכן את העוברים בדרך.

מכאן הבקשה שבפניי, בגדרה שב המבקש ומעלה טענות שונות שעניינן חומרת העונש שנגזר עליו. לטענתו עונש זה חורג מנורמת הענישה המקובלת ואינו משקף כהלכה את נסיבותיו האישיות.

3.דין הבקשה להידחות.

ככלל טענות לעניין חומרת העונש בלבד אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור אלא במקרים חריגים ומיוחדים המצדיקים זאת (ראו: רע"פ 9145/03 מנשה מונסייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). המקרה שבפנינו אינו נמנה עם מקרים אלו ודי בטעם זה כדי לדחות את הבקשה. למעלה מן הדרוש אציין כי גם לגופם של דברים אין ממש בטענות המבקש. העונש שנגזר עליו אינו חמור כלל ואין הוא חורג מרמת הענישה המקובלת לגבי העבירות אותן ביצע, בייחוד בהתחשב בהיקף העבירות ובשיטתיות שאפיינה אותן.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ד תמוז התשס"ד

(13.7.2004).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • רע"פ 5328/20שמעון ממן נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1טענות לעניין חומרת העונש בלבד אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור אלא במקרים חריגים ומיוחדים המצדיקים זאת
  2. 2העונש אינו חורג מרמת הענישה המקובלת בשל היקף העבירות ושיטתיות המעשים