רע"פ 6589/07 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

בית-משפט השלום בחדרה הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו, בעבירות של הסעה, העסקה והלנה של תושבי שטחים שלא כדין, עבירות לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, אותן ביצע בשלושה מועדים בחודשים ינואר, יולי ואוגוסט 2004. לעניין העונש טען המבקש, כי סייע בעבר לשירותי הביטחון וכעת הוא במעמד של משוקם משרד הביטחון. עוד טען המבקש, כי הכיר את תושבי האזור בהם מדובר, שחלקם הם קרובי משפחתו, ונאלץ להעסיקם ולהלינם הואיל ונדרש לבצע שיפוץ דחוף בדירה חדשה אליה היה אמור לעבור. בית-משפט השלום גזר לו, בהתחשב באותן נסיבות, ועל אף שלא התקבל אישור על כך שהמבקש היה בעברו משתף פעולה, 60 ימי מאסר, מאסר על תנאי בן ארבעה חודשים, קנס בסך 1,500 ש"ח ופסילת רישיון נהיגה למשך שלושה חודשים.

2.

המבקש ערער על פסק הדין לפני בית-המשפט המחוזי בחיפה, ועתר לאפשר לו לשאת במאסר בדרך של עבודות שירות. בית-המשפט המחוזי הורה על הגשתה של חוות-דעת מטעם הממונה על העבודות, אולם, אף שזו היתה חיובית, נדחה הערעור, הואיל והתברר כי בתאריך 9.6.06 ביצע המבקש עבירה נוספת של הסעת שוהים בלתי חוקיים (להלן: "ההליך הנוסף").

3.

עתה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער. לטענתו, אין להתחשב בהרשעה החדשה. לדידו, על בית-משפט שלערעור להתחשב אך ורק באירועים שהתרחשו עובר למתן פסק-הדין בהליך שבפניו. עוד נטען, כי אף אם היה רשאי בית-המשפט להסתמך על ההרשעה הנוספת, אין הוא רשאי לעשות זאת כל עוד לא הפכה אותה הרשעה לחלוטה. במקרה דנן, כך נטען, הרשעתו בהליך השני ניתנה מספר ימים עובר להכרעתו של בית-המשפט המחוזי, כאשר עוד עמדה לו זכות הערעור. לבסוף, טוען המבקש, כי נענש על הרשעתו בהליך הנוסף פעמיים – פעם אחת בגזירת עונשו במסגרת אותו הליך; ופעם נוספת בדחיית ערעורו בהליך זה. בשולי בקשתו, עתר המבקש כי בית-משפט זה יורה על ריצוי העונש שהושת עליו בהליך זה בחופף לעונש שנגזר לו בהליך הנוסף – שישה חודשי מאסר.

4.

המשיבה, מצידה, מתנגדת לבקשה. היא מבהירה כי המינהלת הביטחונית לסיוע, המטפלת בשיקום סייעני זרועות הביטחון, טיפלה במבקש ושיקומו הסתיים כבר בראשית שנת 2001. המשיבה מוסיפה ומבהירה כי לחייו של המבקש לא תשקף סכנה עקב כליאתו, שכן שירות בתי-הסוהר ערוך לקליטת אסירים דוגמתו. לעניין העונש שנגזר למבקש בהליך הנוסף, הודיעה המשיבה כי אותו הליך טרם הסתיים, וכי קבוע דיון בחודש נובמבר השנה להשלמתו, לאחר שהממונה על עבודות השירות חיווה את דעתו כי המבקש אינו מתאים לביצוען של עבודות מסוג זה.

5.

דין הבקשה להידחות. ככלל, אין חומרת העונש מקימה עילה למתן רשות לערער (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646 (2003)), ולא מצאתי מקום או עילה לסטות מכלל זה במקרה הנוכחי. מדובר במבקש החוטא פעם אחר פעם בעבירות על פי חוק הכניסה לישראל, חרף הסכנה הכרוכה בהן לציבור, ככל הנראה משום שהוא אינו רואה עצמו נתון למוראו של החוק. עד כה נהגו בתי המשפט במבקש בדרך של ענישה מתונה, אולם נראה כי הוא פירש זאת בדרך שגויה, ועל כן הגיעה

שעתו לכליאה ממש. מסקנה זו מתחייבת אף בהתעלם מהעבירה הנוספת בה הורשע המבקש בחודש יוני 2007.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המבקש יתייצב לשאת בריצוי בעונשו במזכירות בית-המשפט המחוזי בחיפה, ביום ט"ז בחשוון התשס"ח (28.10.2007), עד לשעה 11:00.