פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
5861/11
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
יצחק דניאל
נ ג ד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשת רשות
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 30.6.11 בע"פ
41137-05-11 שניתן על-ידי השופטים ש' ברלינר – סג"נ, י' גריל – סג"נ
וב. בר זיו
בשם המבקש:
עו"ד בני כץ
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגני הנשיאה ברלינר
ו גריל והשופטת בר-זיו ) מיום 30.6.11 בע"פ 41137-05-11, בגדרו התקבל ערעורה של המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה (השופט קפלן ) מיום 1.5.11 בת"פ 9804-07-10. הבקשה עותרת להימנעות מהרשעת המבקש בגין העסקת שוהה בלתי חוקי.
רקע והליכים
ב.
המבקש – כבאי בעיסוקו, שגם עסק מחוץ לכך בתיקון כלי רכב – הודה בהעסקת תושב שטחים שאינו מורשה כניסה לישראל, עבירה לפי סעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. כעולה מכתב האישום (בו הודה המבקש בשלב מתקדם של ההוכחות), העסיק המבקש שוהה בלתי חוקי במוסך הממוקם בסמוך לביתו. בגזר הדין מיום 1.5.11 קבע בית משפט השלום, כי יש להימנע מהרשעת המבקש, ויש להסתפק בהשתת עבודות לשירות הציבור בהיקף של 150 שעות. בית המשפט נימק את החלטתו בתסקיר החיובי בעניינו של המבקש ובחשש שהרשעתו תסכן את המשך עבודתו ככבאי. צוין, כי בנסיבות יש ליתן משקל נכבד לשיקולים האינדיבידואליים הקשורים במבקש חרף חומרת עבירתו.
ג.
ערעור שהגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי התקבל ביום 30.6.11, והמבקש הורשע. בית המשפט עמד על כך שעל-פי פסיקתו של בית משפט זה נדרשת ענישה מחמירה בעבירות מעין אלה, בין היתר נוכח המסוכנות הנשקפת מהן, תפוצתן הרחבה, והעומס שהן מטילות על כוחות הביטחון. נקבע, כי אף שלעיתים ישנה הצדקה להימנע מהרשעה בעבירה זו - אין לנהוג כך בעניינו של המערער; זאת נוכח תקופת ההעסקה שנמשכה מספר חודשים, ותרומתו לביצוע העבירה - הסעת המועסק מן הגבול ובחזרה. צוין גם, כי אין ליתן משקל יתר לקולה להודאת המבקש, שכן זו באה רק לאחר הליך ניהול הוכחות חלקי, מבראשיתו הכחיש את המיוחס לו. צוין, כי נוכח נסיבותיו האישיות של המבקש ומסירותו לתפקידו ככבאי, לא השתכנע בית המשפט כי ייפגע המשך עבודתו ככבאי, לכשיישקל גם עברו הנורמטיבי. עונשו של המבקש נותר כשלעצמו על כנו.
הבקשה
ד.
עיקר הבקשה נסבה על החשש כי הרשעת המבקש תפגע בהמשך העסקתו ככבאי. נטען, כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוסס על השערה בלתי מבוססת, לפיה הרשעת המבקש לא תפגע בעבודתו וכי עניינו עומד בפרמטרים שהותוו בפסיקה לאי הרשעה; הדברים אמורים בעיקר ביחס לעברו הפלילי הנקי, לקיחת האחריות במקרה דנא ונסיבותיו האישיות.
דיון והכרעה
ה.
לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה למחול למבקש על הרשעתו. אין היא עומדת בכללי ההתערבות בגלגול שלישי המוכרים בפסיקה, ועיקרם האם מעורר המקרה שאלה ציבורית או משפטית בעלת חשיבות (ראו
רע"פ 5036/09 אלעוברה נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 3679/08 זאהי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). אין מקרה זה בא בגדר אלה, וגם לא בגדר המקרים האנושיים המובהקים המחייבים משיקולי צדק או נזק בלתי הפיך התערבות שיפוטית גם בגלגול שלישי.
ו.
לעיצומם של דברים, הנה בתמצית באשר למעשה ובאשר לעושה. אשר למעשה, כפי שציין בית המשפט המחוזי, העבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי יש בה חומרה מניה וביה, בראש וראשונה בהקשר בטחוני, ואחריותם של המעסיקים אינה פחותה מזו של השוהים הבלתי חוקיים - שחלקם באים לשם פרנסה, אך חלקם עוברים עבירות רכוש אם לא למעלה מזה (ראו דבריי ברע"פ 7544/05 שאולוב
נ' מדינת (לא פורסם); עוד ראו רע"פ 6589/07 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). המעסיק, ולוא יהא זה אדם מן הישוב, נותן יד לחשיפה לסיכונים, ואף שכל מקרה צריך להידון לגופו, קשה ככלל להלום אי הרשעה בכגון דא אלא במקרים נדירים וחריגים. מקרה זה אינו אחד מהם. הנסיבות האינדיבידואליות ימצאו ביטוין על פי רוב בענישה, ואכן במקרה דנא הוטל עונש מקל בו לא התערב בית המשפט המחוזי. הפרמטרים לאי הרשעה שנקבעו בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל , פ"ד נב(3) 337 אינם מתאימים בנידון דידן (כמו גם שם), שכן העבירה בה עסקינן אף היא, כמו שם, "מהוה סימפטום להתייחסות חוגים רחבים בחברה לביצוע עבירות מהסוג הנדון" (דברי המשנה לנשיא לוין בעמוד 345).
ז.
אשר לעושה, ער אני לרקעו החיובי של המבקש כפי שעלה בראש וראשונה מן התסקיר וכן מהמלצת מפקדו הישיר מיום 1.7.11 (שמשום מה לא הוגשה בהליך בבית המשפט המחוזי ביום 30.6.11, והוגשה בבית משפט זה- יחד עם מכתבו של סגן מפקד כיבוי חדרה מיום 4.8.11 - בלא נטילת רשות). רקע זה, לרבות האמור במכתבו של טפסר משנה נחום מיום 1.711 שעיינתי בו חרף האמור, תרם לענישה המקלה, אף שבצדק ציין בית המשפט המחוזי כי ההודאה באה רק לאחר ניהול הוכחות בחלק ניכר.
ח.
הנושא המרכזי שעל הפרק הוא המשך עבודתו של המבקש ככבאי. שני בתי המשפט הקודמים סברו כי אין הענישה צריכה להגיע כדי פגיעה בהמשך העבודה. בית המשפט המחוזי ציין כלהלן:
"עם כל האהדה למשיב לאור מסירותו בביצוע תפקידו ככבאי לא השתכנענו שהרשעה תמנע את המשך העסקתו בשירותי הכבאות. יהא עליו לציין את הדבר במסמכים המתאימים במסגרת נהלי העבודה והקידום בשירותי הכבאות. מעבידיו יוכלו לשקול אם יש בכך כדי להפריע בקידומו או המשך העסקתו. סביר ביותר כי לאור היות המקרה חד פעמי בלא שרשומה לחובתו של המשיב הרשעה קודמת כלשהי, ומאחר שהוא מנהל אורח חיים נורמטיבי ומסור לתפקידו, ההרשעה לא תביא לפגיעה ממשית בהמשך עבודתו של המשיב ככבאי". (פסקה 7)
אמנם, מכתבו של טפסר יצחקי מיום 4.8.11, שהוגש כאמור רק בבית משפט זה, מציין כי יש להביא את המבקש בפני ועדת משמעת בראשות נציב כיבוי והצלה ויש בה סיכון גבוה לפיטורין. חזקה על המבקש שיביא, כאמור, את דברי בתי המשפט וכל העומד לזכותו, לרבות המלצות מפקדיו ותפקודו בשריפות כולל זו הקשה בכרמל, כנמסר, והועדה תשקול כאשר תשקול ולה שיקול הדעת. בלא שניטע מסמרות ומבלי להפחית ממשמעות העבירה יעמוד לזכות המבקש כל האמור. יש לקוות כי היתה זו מעידה גם אם נתמשכה זמן מה. איני נעתר איפוא לבקשה.
ניתנה היום, י"ח באב התשע"א
(18.8.2011).
ש ו פ ט