פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
6607/07
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
אוריה באר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 14.6.07 בעפ"א 80009/06 שניתן על-ידי כבוד
השופט דוד רוזן
החלטה
ענייננו במספר דו"חות חניה (פרטי הדו"חות אינם מופיעים בפסקי הדין דלמטה ואף לא צורפו כנספחים) אשר נרשמו למבקש. בגינם הוא פנה להליך משפטי ועניינו נידון בפני בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב ביום 22.11.2005 (ח. 423440/44; ח. 366563/46; ח. 366782/41; ח. 311444/47; ח. 448432/58).
בית המשפט לעניינים מקומיים (השופט ד' אפרים ) קבע במישור העובדתי כי המבקש חנה בין שני בתים ברחוב אשר בכניסתו הוצב שלט המתיר חנייה רק לדיירי הרחוב. עוד קבע בית המשפט כי המרווחים בין הבתים הינם חלק מהרחוב ועל כן שלט הכניסה חל על מרווחים אלו. משכך הכריע בית המשפט כי המבקש חנה במקום אסור וגזר עליו קנס כמפורט בגוף גזר הדין.
על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.
ביום 14.6.2007 קבע בית המשפט המחוזי (השופט ד' רוזן ) בעפ"א 80009/06 קבע כי המרווחים בין הבתים נכנסים תחת ההגדרה של 'דרך' לפי פקודת התעבורה [נוסח חדש]. על כן הרשעתו של המבקש מעוגנת בדין. עוד קבע בית המשפט כי הקנס
בגובה 450 ש"ח על דו"ח אחד לצד 100 ש"ח על כל אחד מיתר הדו"חות אינו חורג מן המידה עד אשר יצדיק הדבר התערבות ערכאת הערעור.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי בגדרה טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי המרווח שבין הבתים הינו "דרך" או "סמטה" שכן מדובר ברווחים חוליים אשר אינם מהווים חלק מהדרך ואינם מפריעים לתנועה. עוד מציין המבקש כי הקנס אשר השית עליו בית המשפט לעניינים מקומיים הינו קנס על גבי קנס, וזאת רק משום ש"העז" להביא את עניינו לבית המשפט.
לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות.
הלכה היא, כי רשות ערעור בפני ערכאה שלישית, ניתנת במקרים חריגים מתעוררת סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123(1982)). עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות שיפוטיות, ובכל הכבוד איני סבור כי צריך הוא לבוא לדיון נוסף בפני ערכאה שלישית.
מעבר לנדרש אוסיף שתי הערות. האחת, הכרעתו של בית המשפט לעניינים מקומיים לא התבססה אך ורק על השאלה הפרשנית האם מעברים בין בתים נכנסים לקטגוריה של 'דרך' על פי הגדרתו בחוק, אלא גם ובעיקר על מצב הדברים ברחוב הספציפי בו ניתנו הדו"חות וזאת על בסיס תמונות שהוצגו ועדותו של המפקח מטעם עיריית תל אביב. הכרעה זו לא רק שאינה מעלה שאלה עקרונית אלא היא אף אינה מתאימה לדיון בפני ערכאת ערעור קל וחומר בפני ערכאה בגלגול שלישי. הערתי השנייה היא כי כל עוד בית המשפט לעניינים מקומיים לא חרג מגובה הקנס הקבוע בחוק, שמור לו שיקול הדעת בקביעת גובה הקנס, מה גם שאיני סבור כי הקנס שהוטל על המבקש חורג מגדר הסביר, דבר אשר מחייב התערבות ערכאת ערעור.
סוף דבר הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, כ"ג באלול התשס"ז (6.9.2007).
ש ו פ ט