רע"פ 665/08 שלמה עוז נ. מדינת ישראל

1.המבקש תקף את אישתו ובתו ואיים עליהן במספר מקרים. בפני בית משפט השלום הודה המבקש בביצועם של אותם מעשים, ובעקבות כך הורשע, בין היתר, בעבירות של תקיפה, חלקן בנסיבות מחמירות, היזק בזדון ואיומים. בעקבות כך הוא נדון לעשרה חודשי מאסר ותשעה חודשים מאסר על-תנאי.

2.המבקש הביא את השגותיו כנגד העונש לפני בית-המשפט המחוזי מרכז, שם הגיש מכתבים שכתבו אשתו, בתו, בנו ומי שעזר להשכין שלום בית בין בני הזוג. נטען, כי היה מקום להתחשב בהליך הטיפולי אותו עבר המבקש ובעמדתן העדכנית של המתלוננות, ולהימנע משליחתו של המבקש לבית האסורים. בית-המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע, כי מתסקירי המבחן עולה תמונה של אדם אלים, שההליך הטיפולי שעבר נכשל.

3.בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אולם לא מצאתי כי בידו עילה לכך. על דרך הכלל, אין בחומרת העונש, כשלעצמה, כדי להקים עילה ליתן רשות לערער (רע"פ 7340/07 נסטרוב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 6.9.07)). אמנם, לכלל זה נקבעו חריגים, ברם, עניינו של המבקש אינו נמנה עליהם. כך או כך, עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות באופן מעמיק וממצה, ואין מקום ללבנו בשלישית.

לפיכך, הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.