רע"פ 6664/05 מחמוד תייסיר אגבאריה נ. מדינת ישראל

ביום 22.2.04 הוגש לבית-המשפט לתעבורה בנצרת כתב אישום, המייחס למבקש עבירה של נהיגת רכב שניתנה עליו הודעת אישור שימוש, לפי תקנה 308(ד) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

ביום 22.2.04 הרשיע בית-המשפט לתעבורה את המבקש בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום וגזר עליו, בהעדרו, עונש של פסילה בפועל מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 3 חודשים; פסילה על תנאי לתקופה של שלושה חודשים וקנס בסך 1,000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתם.

ביום 28.3.05 - למעלה משנה לאחר שניתן פסק-הדין - הגיש המבקש לבית-המשפט לתעבורה בקשה לביטול פסק-הדין שניתן נגדו בהעדר התייצבותו.

ביום 3.4.05 דחה בית-המשפט לתעבורה את הבקשה לביטול פסק-הדין.

ביום 7.4.05 הגיש המבקש לבית-המשפט לתעבורה בקשה נוספת לביטול פסק-הדין, בה צוין, כי ישנן עובדות שלא פורטו בבקשה לביטול פסק-הדין מיום 28.3.05.

ביום 17.4.05 דחה בית-המשפט לתעבורה גם בקשה זו.

או-אז, על פסק-הדין של בית-המשפט לתעבורה וכן על ההחלטות הדוחות את בקשותיו של המבקש לביטול פסק-הדין שניתן בהעדרו, ערער המבקש, ביום 20.4.05, לבית-המשפט המחוזי בנצרת.

ביום 5.7.05 דחה בית-המשפט המחוזי (כבוד השופט י' כהן) את הערעור.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני בגדרה שב המבקש על טענותיו כפי שהעלה בפני בית-המשפט המחוזי. עיקר טענת המבקש הוא, כי לו היה ניתן לו יומו והיה מעלה את הגנתו בפני בית-המשפט, סיכוייו לצאת זכאי היו גבוהים.

דין הבקשה להידחות.

עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות. הכלל הוא, כי הרשות לערער ניתנה במשורה באותם מקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם הפרטיקולרי של בעלי-הדין. במקרה דנן, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים לה והמבקש לא הצביע על עילה, המצדיקה דיון בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123).

להעדר התייצבותו של המבקש לדין, לא ניתנה כל סיבה רצינית. כל שטען המבקש הוא, כי "שכח" את מועד הדיון שנקבע בפני בית-המשפט לתעבורה ומשכך לא התייצב לדין. יתרה מכך, העבירה בה הורשע המבקש הינה עבירה של אחריות קפידה.

אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית. ממילא מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע גזר-הדין.