פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
6821/06
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
מאיר סופר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דין של
בית-המשפט המחוזי בירושלים בע"פ 30303/06 מיום 31.7.06, שניתן על-ידי
סגן-הנשיא ע' חבש
בשם המבקש: עו"ד אשר
ארבל
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית-משפט השלום לתעבורה בירושלים (ת.פ 7151/06) בגין עבירה של אי ציות להוראות שוטר, לפי תקנה 23(א)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.
לפי הנטען בכתב האישום, בתאריך 7.8.05 המבקש אשר נהג ברכבו, לא ציית להוראת עצירה שנתנה לו שוטרת ועזב את המקום בנסיעה מהירה.
בתאריך 9.4.06 הרשיע בית-משפט השלום לתעבורה בירושלים (כבוד השופט א' טננבוים) את המבקש בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום וגזר עליו עונש של פסילה בפועל מקבלת או החזקת רישיון נהיגה למשך חודשיים; קנס בסך 1,000 ש"ח או 10 ימי מאסר תמורתו וכן פסילת רישיון הנהיגה שלו על-תנאי לחודשיים לתקופה של שנתיים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה בה הורשע, או כל עבירה מהתוספת הראשונה או השנייה לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961.
על פסק-דינו של בית-המשפט השלום לתעבורה ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בירושלים.
בית-המשפט המחוזי (כבוד סגן-הנשיא ע' חבש) דחה את הערעור בקובעו, כי מן החומר המצוי בתיק בית-משפט השלום לתעבורה עולה, כי השוטרת אשר הורתה למבקש לעצור (להלן: השוטרת), העידה, כי רשמה את פרטי הרכב על כף ידה, בדקה את פרטי הרכב במסוף ווידאה שמספר הרכב תואם לדגם. השוטרת אף ציינה בדין-וחשבון שכתבה את תיאורו של המבקש כחובש כיפה ובעל זקן שחור וכן העידה מזיכרונה, כי רכבו של המבקש הינו בצבע תכלת כסוף. אכן אין חולק, כי למבקש רכב מהדגם המדובר שצבעו כסוף ואף נושא את מספר הרישוי כפי שצוין. לאור האמור לעיל, לא ראה בית-המשפט המחוזי מקום להתערב בהכרעת-הדין או בגזר-הדין שהוטל על המבקש בבית-משפט השלום לתעבורה.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, אשר בגדרה טוען בא-כוח המבקש, כי הראיות שהציגה המשיבה כנגד המבקש אינן מספקות. השוטרת רשמה את מספר הרכב של המבקש על כף ידה ומאוחר יותר העתיקה אותו על מזכר, אלא שהמזכר לא נמצא בחומר הראיות. מה עוד, שהמבקש לא זומן לחקירה לאימות הנטען כנגדו ולבדיקת טענת אליבי. עוד מוסיף בא-כוח המבקש, כי אין מקום להפריז בחשיבות זיהוי המבקש על-ידי השוטרת, מקום שהוא היה היחיד באולם בית-המשפט עם כיפה.
דין בקשת רשות הערעור להידחות וזאת מבלי לבקש את תגובת המשיבה.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. כך נקבע בר"ע 103/83 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (להלן: חניון חיפה ). בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת חניון חיפה .
דין הבקשה להידחות גם לעצם העניין. מהראיות שהובאו בפני בית-משפט השלום לתעבורה עולה, כי הראיות שהצטברו כנגד המבקש מספקות בהחלט. מאחר שהמבקש לא ציית להוראת השוטרת לעצור ועזב במהירות את המקום, היא רשמה את מספר הרכב שבו נהג, על כף ידה. לאחר מכן ווידאה בבדיקה מול המסוף המשטרתי שמספר הרכב תואם את סוג הרכב ורק אז העלתה את הפרטים בדין-וחשבון שכתבה. בנוסף, הצליחה השוטרת לזהות את המבקש ואת צבע הרכב של רכבו. לאור האמור, איננו רואה כל מקום להתערב בהכרעות של הערכאות שקדמו לי.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, כ"ט באב תשס"ו
(23.8.06).
ש
ו פ ט