החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 6888/09 וליד שורפי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ערעור על חומרת עונש בהחזקת סםבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על גזר דין בערעור שנדחה בבית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש, שהורשע בהחזקת הרואין שלא לצריכה עצמית ונדון ל-36 חודשי מאסר בסך הכול, ביקש רשות לערער לבית המשפט העליון על חומרת העונש לאחר שערעורו נדחה בבית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון קבע כי טענות לחומרת עונש אינן מקימות עילה לערעור שני, וכי לא התקיימו החריגים להלכה, ולגופו של עניין לא מצא חומרה בעונש. הבקשה נדחתה.

העובדות

המבקש הורשע בהחזקת הרואין שלא לצריכה עצמית ונדון ל-42 חודשי מאסר, מתוכם 26 לריצוי בפועל, והופעל מאסר מותנה של 10 חודשים במצטבר, כך שהמאסר הכולל עומד על 36 חודשים. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו על העונש, בין היתר בשל עברו הפלילי והעבירה שבוצעה בתקופת מאסר על תנאי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן לקבל רשות ערעור שנייה לבית המשפט העליון בטענות לחומרת עונש בלבד?
  2. 2.האם קיימת הצדקה להתערבות בעונש שנגזר בגין החזקת הרואין שלא לצריכה עצמית?

הלכות

  1. 1

    טענות לחומרת עונש, כשלעצמן, אינן מקימות עילה לקיומו של ערעור שני לבית המשפט העליון, והחריגים להלכה לא התקיימו בעניין.

    ״טענות מסוג זה, כשלעצמן, אינן מקימות עילה לקיומו של ערעור שני, ולא מצאתי כי עניינו של המבקש נמנה עם החריגים להלכה זו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • החזקת סם
  • הרואין
  • עונש
  • מאסר מותנה
  • ערעור שני
  • חומרת העונש

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

6888/09

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

וליד שורפי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית

המשפט המחוזי בתל-אביב, בע"פ 74444/09, מיום 15.6.09, שניתן על ידי סגן הנשיא

ז' המר, והשופטים ע' פוגלמן ות' שפירא

בשם המבקש

:

עו"ד איתן און

החלטה

המבקש הורשע בהחזקת סם מסוג הרואין שלא לצריכה עצמית, ובעקבות כך נדון ל-42 חודשי מאסר, מתוכם 26 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. בנוסף, הופעל, במצטבר, מאסר מותנה בן 10 חודשים שעמד נגד המבקש, כך שתקופת מאסרו הכוללת עומדת על 36 חודשים.

את השגותיו כנגד העונש הביא המבקש בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אולם ערעורו נדחה משנמצא כי העונש משקף נכונה את חומרת העבירה, כמו גם את עברו הפלילי העשיר, והעובדה שאת העבירה הנוכחית ביצע שעה שמאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו.

עתה, עותר המבקש לקבל רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובפיו השגות כנגד חומרת העונש. ברם, טענות מסוג זה, כשלעצמן, אינן מקימות עילה לקיומו של ערעור שני, ולא מצאתי כי עניינו של המבקש נמנה עם החריגים להלכה זו (רע"פ 5016/09 זייס נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.8.2009); רע"פ 3695/09 מקלדה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.8.2009)). למעלה מן הדרוש אוסיף, כי אף לגופו של עניין איני סבור כי בעונש גלומה חומרה כלשהי, ומכאן החלטתי לדחות את הבקשה.

ניתנה היום, י"ז באלול התשס"ט

(06.09.09).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

הלכות

  1. 1טענות לחומרת עונש, כשלעצמן, אינן מקימות עילה לקיומו של ערעור שני לבית המשפט העליון, והחריגים להלכה לא התקיימו בעניין.