פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
691/11
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט
י' דנציגר
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת
רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 9.12.2010 בתיק ע"פ
8705-08-10 שניתן על ידי סגני הנשיא ברלינר וגריל והשופטת בר-זיו.
תאריך הישיבה:
כ"ב אייר תשע"א
(26.5.11)
בשם המבקש:
עו"ד יאיר נדשי; עו"ד נטע פת
בשם המשיבה:
עו"ד איילת קדוש
מטעם שירות המבחן:
הגב' שלומית מרדר
החלטה
א.
לאחר העיון בחומר שבתיק ושמיעת הצדדים לא ראינו מקום ליתן רשות ערעור. אכן המדובר בקטין שכשל לכלל עבירות מין בגיל צעיר ביותר, ואין חולק כי זקוק הוא לטיפול משמעותי, אך בהתחשב במכלול הנסיבות לא סברנו כי יש מקום להתערבות בהכרעות השיפוטיות, בגלגול שלישי. בהחליטנו כך הבאנו בחשבון, כי הן בהחלטת ועדת השחרורים מיום 11.4.2011, הן בתסקיר שירות המבחן מיום 24.5.2011, הושם הדגש על הטיפול שמקבל המבקש בבית הסוהר כיום, שיש בו - מחד גיסא - מסגרת משמעותית נחוצה, ומאידך גיסא הליך טיפולי ובו ניצנים לסיכוי ולנכונות לעבור לשלב שונה בחיים. אנו ערים לרצונה הטוב של הסנגוריה ולאמונתה בשיקום המבקש בקהילה, אך נראה לנו כי לעת הזאת התהליך - הקבוצתי והפרטני - המוצע בבית האסורים הוא הזמין והסביר ביותר, ולאחר השחרור תבוא שעת המאמצים בקהילה. איננו נעתרים אפוא לבקשה.
ב.
עם זאת אנו מעלים בפני רשויות שירות בתי הסוהר את שאלת ההפרדה בה נתון המבקש, שאמנם נקבעה לבקשתו לפי הנמסר בתסקיר, על רקע חששותיו מהצקות ומפגיעות. המבקש עותר עתה לצמצום ההפרדה, ואחת האפשרויות בעינינו, בלא שניטע מסמרות, היא יציאה מבוקרת מן ההפרדה למשך מספר שעות ביום או שעות היום בכלל, תוך הותרת ההפרדה בלילה לשם מניעת פגיעות. נבקש כי הנושא ייבדק בהקדם.
ג.
אנו מאחלים למבקש כי הטיפול יצלח, וכי לא ישוב למעוד.
ד.
בנתון לכך לא נוכל להיעתר לבקשה.
ניתנה היום, כ"ב באייר התשע"א (26.5.2011).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט