רע"פ 6936/02 חיימוב מאיר נ. מדינת ישראל

המבקש נלכד בתוך מכוניתו של אדם אחר כשהוא ישן ומתנע המכונית מעוקם. במכונית נתפסו חפצים ובהם מפתח מכונית, שנגנבו מתוך דירה אשר נפרצה מספר ימים קודם לכן ושייכים למתלוננים. המבקש הואשם בבית-משפט השלום בשלושה אישומים, שהשני בהם התייחס להתפרצות לדירה. הוא התגונן בטענה, כי נכנס למכונית כדי לישון, לאחר שמצא כי דלתה פתוחה ולא ניתן לו להיכנס לבית-הוריו. על-כן, במשפטו הסכים להגשת הודעות המתלוננים כראיה נגדו. גרסתו נמצאה בלתי-מהימנה, הוא הורשע בעבירות שיוחסו לו ולנוכח עברו הפלילי המכביד נדון לשתי שנות מאסר. כן הפעיל בית-המשפט באורח מצטבר מאסר על-תנאי בן שנה, כך שעל המבקש לרצות בסך-הכל שלוש שנות מאסר.

ערעורו לבית-המשפט המחוזי על חומרת העונש וכן על הרשעתו בהתפרצות לדירה נדחה, לאחר שבית-המשפט המחוזי עיין בראיות שבאו בפני בית-משפט השלום, לרבות הודעות המתלוננים.

מכאן בקשת רשות הערעור, המופנית כנגד ההרשעה באישום השני וחומרת העונש, ובה מצביע המבקש על סתירות בין שתי הודעות של המתלוננת ועל-כך שלא נחקר חקירה נגדית בעניין זה.

לא מצאתי בטענות אלה, המתייחסות לעניינו שלו ואינן מעלות שאלה משפטית כללית, עילה למתן רשות ערעור. אוסיף, כי לנוכח קו ההגנה שנקט בו המבקש, שבגדרו נמנע הוא מלחקור את המתלוננת והסכים להגשת הודעותיה, אין גם בגוף טענותיו כל ממש. אף העונש, לנוכח הרשעותיו המרובות הקודמות, אינו מצדיק את התערבותי.

הבקשה נדחית.