החלטה1 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 6962/06 עופר קרין נ. מדינת ישראל -עיריית ת''א -יפו

ניתן ביום

בקצרה

תעבורה · חניה באזור אסור וסימון תמרוריםבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשת רשות ערעור על הרשעה בעבירת חניה. הרכיב העובדתי נקבע בערכאה הדיונית על בסיס תצלומים מהזירה, ממנו עלה כי התמרור והסימון היו ברורים לחלוטין. לנוכח הממצאים ולאור תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התוצאה בבית המשפט המחוזי הייתה בלתי נמנעת.

העובדות

המבקש הורשע בערכאה הדיונית בעבירת חניה. על פי הכרעת הדין, התמרור והסימון על פני הכביש היו ברורים לחלוטין, כעולה מעיון בתצלומים מהזירה. המבקש ביקש רשות ערעור על פסק הדין.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הוכחה עילה למתן רשות ערעור על הרשעה בעבירת חניה בניגוד לתמרור וסימון?

הלכות

  1. 1

    ממצאי עובדה של הערכאה הדיונית בדבר היות התמרור והסימון ברורים אינם מצדיקים מתן רשות ערעור.

    ״הרכיב העובדתי להרשעת המבקש נקבע בערכאה הדיונית, לאמור, עיון בתצלומים מהזירה הובילו למסקנה כי התמרור״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תמרור
  • תקנות התעבורה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

רע"פ

6962/06

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

עופר קרין

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל - עיריית ת''א-יפו

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית

המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, מיום 19.6.06, בתיק עפ"א 80004/05, שניתן על

ידי כבוד השופטת י' שבח

החלטה

עיינתי בבקשה ובנספחיה, ולא מצאתי כי הוכחה עילה למתן רשות לערער. הרכיב העובדתי להרשעת המבקש נקבע בערכאה הדיונית, לאמור, עיון בתצלומים מהזירה הובילו למסקנה כי התמרור לידו חנה המבקש עם רכבו, "היה ברור לחלוטין" (בלשון הכרעת הדין), וכך גם הסימון על פני הכביש.

נוכח ממצאים אלה, והוראתה של תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, התוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי היתה בלתי נמנעת, ומכאן החלטתי לדחות את הבקשה.

ניתנה היום, ה' באלול התשס"ו

(29.8.2006).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1ממצאי עובדה של הערכאה הדיונית בדבר היות התמרור והסימון ברורים אינם מצדיקים מתן רשות ערעור.