רע"פ 7026/05 מאיר אליו נ. מדינת ישראל

1.נגד המבקש, אליו (נזר) מאייר, ונגד אחיו, דוד נזר, הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים, ובו נטען, כי הם קשרו קשר שמטרתו להונות את האפוטרופוס לנכסי נפקדים. על פי גרסת המשיבה, פנה המבקש למשקיע איטלקי והציע לו לרכוש זכויות בארבעה מגרשים הממוקמים בירושלים, והרשומים על שם הנפקד קוסטנדי דאדוש. עוד נטען בכתב האישום, כי בין השנים 1998-1999 פנו האחים לאפוטרופוס לנכסי נפקדים בבקשה לשחרר את המקרקעין הנדונים, והציגו את עצמם בפניו כמי שרכשו זכויות במקרקעין אלה. האחים ביקשו לשכנע את האפוטרופוס, בדרכי רמייה, כי אחיו של המבקש הוא בכיר בשירות הביטחון הכללי, וזאת משום שסברו כי ניתן יהיה להביא לשחרורם של המקרקעין ביתר קלות, על ידי יצירת מצג שווא ולפיו מאחורי הבקשה ניצבים אינטרסים ביטחוניים. מאחר והאפוטרופוס התנה את המשך הטיפול בבקשה לשחרור הנכסים בקבלת מכתב רשמי משירות הביטחון הכללי, הגישו האחים לאפוטרופוס מכתב שזייפו ושנחזה כמכתב שהופק על ידי משרד ראש הממשלה, בו התבקש האפוטרופוס לשחרר את נכסי המקרקעין הנדונים.

2.במהלך משפטו, הודה המבקש במעורבותו הפעילה בעסקה, ואף הודה כי אם עסקה זו הייתה יוצאת אל הפועל, הוא היה נהנה מפרותיה. יחד עם זאת, הכחיש המבקש את הטענה לפיה הוא יצר מצג לפיו אחיו הוא בכיר בשירות הביטחון הכללי, ואף טען כי הוא כלל לא היה מודע למעשיו של אחיו.

3.לאחר שנשמעו בפניו עדויותיהם של בא כוחו של המשקיע האיטלקי, עו"ד אהרון חיים, ושל האפוטרופוס לנכסי נפקדים, מר יחזקאל שמש, והונחו בפניו גרסאותיהם של המבקש ואחיו, הרשיע בית המשפט את המבקש ואחיו בעבירות של קשירת קשר להונות, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, התחזות כעובד ציבור, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף, עבירות לפי סעיפים 440, 283(2), 418, 420, וסעיף 415 בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. נקבע, כי עדויותיהם של עו"ד אהרון חיים ושל האפוטרופוס לנכסי נפקדים הן עדויות מהימנות המשתלבות זו בזו. מנגד, גרסתו של המבקש נדחתה, ונקבע כי היא מעידה כי המבקש "לא הידר בכבודה של האמת, וכי ביקש להסתיר טפחיים ולגלות אך טפח, שאף הוא אינו מתיישב עם השכל הישר" (עמוד 134 להכרעת הדין).

באשר לטענתו של המבקש, כי לא ידע שאחיו מתחזה לבכיר בשירות הביטחון הכללי, קבע בית המשפט:

"בהחלט יתכן שאליו לא ידע לפרטיהן את הדרכים בהם עתיד לנקוט אחיו כדי לחזק ולבסס את התייצגותו כאיש שב"כ הן בפני עו"ד אהרן והן, ובעיקר, בפני האפוטרופוס. בהחלט יתכן כי לא ידע את תכנן של אמירות הכזב בהן הלעיט אחיו הן את עורך הדין והן את האפוטרופוס, ברם ברור לי לחלוטין כי הנאשם מספר 2 [המבקש] כבעל העניין הרב ביותר בקידום העסקה, היה שותף מלא ברקיחתה של מזימת ההתחזות על הכרוך בה, שנמצאה מתאימה ע"י הנאשמים לקידום שחרורם של הנכסים, וממילא – לקידום העסקה, וכי השניים פעלו כגוף אחד לביצוע המשימה העבריינית" (עמוד 140 להכרעת הדין).

בעקבות ההרשעה גזר בית משפט השלום למבקש שישה חודשי מאסר בהם ישא בדרך של עבודת שירות, וכן שישה חודשי מאסר על תנאי.

4.המבקש הביא את השגותיו כנגד פסק הדין בפני בית המשפט המחוזי בירושלים. במהלך השמעתם של הטיעונים בערעור, ובהמלצתו של בית המשפט, הגיעו הצדדים להסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין, לפיו המבקש יזוכה מעבירות של זיוף מסמך ושימוש במסמך מזויף, וכן מעבירה אחת של ניסיון לקבלת דבר במרמה שפורטו באישום השני לכתב האישום, ועונש המאסר שהוטל עליו יועמד על ארבעה חודשים.

5.עתה עותר המבקש לקבלתה של רשות ערעור, אולם לאחר שעיינתי בבקשתו נחה דעתי כי דינה להידחות. המבקש שב וטוען בבקשתו כי לא ידע על התחזותו של אחיו לאיש שירות ביטחון כללי, ואף הצביע על מה שהגדיר כפגמים ומחדלים חמורים בחקירת המשטרה, על נזקים ראייתיים שנגרמו לו בשל חקירה זו, ועל פגיעה בחיסיון עורך דין לקוח שנגרם כתוצאה מהעדתו של עו"ד אהרון חיים.

הלכה היא, כי רשות ערעור ניתנת רק במקרים חריגים בהם הבקשה מעוררת שאלה משפטית כללית החורגת מעניינם של הצדדים. לא כזו היא הבקשה שבפני, בה מעורר המבקש טענות עובדתיות, אשר אינן מצדיקות קיומו של ערעור בגלגול שני. ועוד, מעיון בפרוטוקול הדיון ומפסק דינו של בית משפט קמא עולה, כי המבקש והמשיבה גיבשו, בהמלצת בית המשפט, הסכם טיעון במסגרתו הוא זוכה מחלק מהעבירות שיוחסו לו ועונשו הומתק. כאמור, הסכם זה אף קיבל תוקף של פסק דין, ולפיכך מנוע המבקש מלהעלות השגות כנגדו, אלא אם נפל בו פגם מהותי, ולעניין זה לא באה כל ראיה בפני.

לנוכח כל האמור, הבקשה נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצועו של גזר הדין.